ב"ה
תיק 1444585/1
בבית הדין הרבני הגדול ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב שלמה שפירא
המערער: פלוני
נגד
המשיבה: פלונית
הנדון: היחס לבקשה לדחיית דיון המוגשת 'ברגע האחרון' והנסמכת על אישור מחלה שאינו מיועד לערכאות שיפוטיות
החלטה
לפנינו בקשה חוזרת של באת כוח המערער לדחיית הדיון.
הבקשה הוגשה סמוך לשעת הדיון באופן שלא מותיר שיקול דעת אמיתי לבית הדין מכיוון שאף אם תידחה אין אפשרות מעשית למבקשת להגיע לדיון. בבקשה זו, כבקודמתה, אין המבקשת מביאה תגובת הצד השני כנדרש.
באת כוח המערער טוענת שעקב מחלתה אין היא יכולה להופיע לדיון. אישורי המחלה שהציגה בין בבקשתה הקודמת והן היום בבוקר אינם מיועדים לרשות שיפוטית:
אינו דומה אישור מחלה רגיל שנותן רופא (שניתן לבקשת המבקש ולפעמים ביוזמתו של הרופא) לאישור המיועד לרשות שיפוטית, שדינו כעדות, ואם יתברר שהדברים לא נכונים או מדויקים – דינו כעדות שקר שהרופא הנותן אותה יישא בעונשים הקבועים בחוק.
לפיכך תעודת מחלה רגילה לא יכולה להיות סיבה להיענות לבקשה, אף אם ייתכן שהדברים אמת.
בין כך ובין כך: על פי הוראת נשיאי בית הדין הגדול בעבר (הבנויה על הוראה דומה של נשיאי בית המשפט העליון לשופטים), בית הדין לא ייענה לבקשה לדחיית דיון שהוגשה סמוך למועד הדיון רק במקרים חריגים ובנימוקים מיוחדים.
כידוע מועד הדיון בערעור נקבע זמן רב אחרי שנגמרו ההליכים בבית הדין האזורי, שגם שם לפעמים ההליכים נמשכים זמן רב. דחיית מועד באופן שכזה תגרום לדחייה למשך חודשים רבים ולנזק לשני הצדדים.
לצערנו בזמן האחרון נוצרה התנהלות של צדדים או באי כוח צדדים המגישים בקשה לדחיית הדיון סמוך למועד הגעתו ולפעמים באותו יום, במקרים רבים (ואולי ברובם) ללא סיבה אמיתית. משכך, כדי לשלול התנהגות מזיקה ולא ראויה זו הגורמת נזק לצדדים לא ראוי שבית הדין ייענה לבקשה.
ובין כך ובין כך: ללא החלטה מפורשת על הצדדים להופיע למועד הדיון. ואם לא יופיעו הצדדים על בית הדין להפעיל את האמצעים שבידיו על פי הקבוע בתקנות הדיון: לדון אף שלא בפני מי שלא הגיע, לתת פסיקה על פי החומר שבתיק, לחייב בהוצאות ולפעמים אף בהוצאות אישיות לבא כוח שלא הופיע.
אכן יש לחלק בין חיוב הוצאות גרידא, שבו חייב מי שלא הופיע מצד הדין ובגדרי הדין, כמבואר בחושן משפט (סימן יד) לחיוב הוצאות לבא כוח, שהוא מעין קנס לתקנת הציבור, שלא יינתן אלא אם באה התראה קודם הטלתו.
בדיון שנערך היום בערעור שמענו את דברי המשיבה, הורינו להעביר את הדברים לתגובת המערער, ולכשתתקבל תגובתו, יפעל בית הדין כאמור לעיל.
אכן מכאן ולהבא ידחה בית הדין בקשה לדחיית דיון המוגשת סמוך לדיון כשאין אסמכתה וסיבה מספקת לדחייה וידגיש בעת דחייתה כדלהלן:
אם לא יופיע המערער או בא כוחו, המשיב או בא כוחו ישקול בית הדין לדון שלא בפניהם, לתת פסיקה על פי החומר שבתיק, לחייב בהוצאות, ולפעמים אף בהוצאות אישיות – את בא הכוח שלא יופיע.
ההחלטה מותרת בפרסום.
ניתן ביום י"ד בכסלו התשפ"ה (15.12.2024).
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה
