תיק ‏1389540/4

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בן יעקב, הרב דוד בירדוגו, הרב משה אמסלם

המערער: פלוני  (ע"י ב"כ עו"ד וסאם יאסין ס.)

נגד

המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד מיכל אסף סבחה)

הנדון: דחיית בקשת החזר הוצאות למי שפנה להוצאה לפועל בלא רשות ושלא בתום לב

החלטה

בפנינו ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי חיפה, בראשות הראב"ד הרה"ג דניאל אדרי שליט"א, מיום 9.3.2025, הדוחה את בקשת המערער לגבות את ההוצאות שהיו לו בהליך הוצל"פ כנגד המשיבה.

הצדדים נישאו זל"ז בתאריך ….. ולהם שלשה ילדים קטנים.

הצדדים התגרשו זמ"ז בתאריך 25.9.2019.

המערער כרך לתביעת הגירושין שלו מיום 15.7.2019 בין השאר גם את ענייני הרכוש.

בתאריך 22.7.24 התקיים בבי"ד קמא דיון שעסק בהרחבה בכלל המחלוקות הרכושיות בין הצדדים כאשר בסיומו הגיעו הצדדים לידי הסכם כולל ולפיו:

"לסילוק כל החובות וכל התביעות הרכושיות בין הצדדים לרבות: איזון משאבים, כתובה וכל תביעה אחרת בין הצדדים הנובעת מחיי הנישואין, למעט מזונות אשר נפסקו בבית המשפט. האישה תשלם לאיש תוך 90-120 יום סך של 800,000 ש"ח בתשלום אחד."

יוער כי הסכום הנ"ל כולל גם את רכישת חלקו של המערער, ע"י המשיבה, בבית הנבנה בקיבוץ א' (גוש… , מגרש… ).

דבר זה הובהר מפורשות במסגרת ההחלטה מיום 29.1.25:

"בית הדין מבהיר הסך של 800,000 ש"ח המועברים לאיש הינם גם בעבור חלקו בבית הצדדים הנמצא בקיבוץ א' בגוש […] חלקה […] מגרש מספר […]."

מעת מתן ההחלטה, מיום 24.7.24, ובכדי לעמוד בסד הזמנים של 120-90 יום, אשר הוקצב בהחלטה הנ"ל, החלה המשיבה לפעול לשם קבלת משכנתא.

ע"מ לקבל משכנתא על הבית שבקיבוץ א', היה על הבית לעבור הליך של 'שיוך'.

המשיבה פנתה למנהל מקרקעי ישראל, ונקבע מועד לחתימה על מסמכי השיוך לחודש ספטמבר 2024.

דא עקא, בחודש ספטמבר 2024 החריפה המלחמה בצפון, והמנהל דחה את המועד לתאריך 10.11.24.

יצוין כי המועד בו מסתיימים 120 הימים אשר הוקצבו למשיבה בהחלטת ביה"ד הנ"ל הינו 24.11.24.

המשיבה פנתה עם המסמכים לבנק למשכנתאות ובתאריך 5.12.24 נקבע לה מועד כדי לחתום עם המערער על מסמכי המשכנתא.

אלא ששלשה ימים לפני כן, פתח המערער בהליך של הוצל"פ, וסירב לבוא לחתום על המסמכים במועד שנקבע על ידי הבנק.

לשאלת ביה"ד דנן מדוע לא שיתף פעולה עם האישה כנדרש, ומדוע סירב לגשת לחתום על המסמכים בבנק למשכנתאות כמבוקש – השיב המערער כי באותה עת היה עם הילדים – תשובה מוזרה.

בינתיים, הליך ההוצל"פ התקדם וצבר תאוצה. הוטל עיקול על הבית, ובכך נשללה מהמשיבה האפשרות לקבל את המשכנתא.

המשיבה פנתה לבי"ד קמא בתאריך 16.12.24, בתביעה כנגד המערער וטענה כי הוא מסרב לחתום על מסמכי המשכנתא, וז"ל בקשתה:

10. מיד עם קבלת מסמכי המשכנתא לחתימת האישה, המסמכים הועברו אליו, אך הוא בחר שלא לחתום, שכר שירותיו של עו"ד ופתח למבקשת תיק בהוצאה לפועל.

11. האיש פועל בחוסר תום לב, שעה שהוא מנסה לטרפד בכל דרך אפשרית את ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים בעמל רב, ולאחר שנים רבות של "מלחמות" מיותרות, ועל כן עליו לחתום על המסמכים, לקחת את הכספים ולסיים את הסאגה.

12. מאחר שהמסמכים ממתינים לחתימת האיש כבר מיום 5/12/2024, ומאחר שלא ניתן היה להמציא מסמכים לפני, מאחר שלא בוצע שיוך, לא נחתם הסכם חכירה ולא ניתן היה להוציא אישור זכויות ולרשום את הלוואת המשכנתא באישור הזכויות, ומאחר שהייתה מלחמה שפגעה בשגרת החיים וגרמה לעיכובים בתחומים רבים, בית הדין הנכבד מתבקש להורות לאיש לחתום על מסמכי המשכנתא, לקבל את הכספים המגיעים לו ולהמנע מגרימת נזק לאישה בכוונה תחילה.

נוכח כל ההתנהלות הנ"ל קיים בי"ד קמא דיון בבקשה, ובתאריך 8.1.25 ניתנה ההחלטה, כדלהלן:

"לאחר שבית הדין שמע את טענות ומענות הצדדים וב"כ בית הדין מורה לצדדים כדלקמן:

האיש וב"כ יסירו את העיקול שהוטל על הדירה לאלתר. ב"כ האיש ישלחו לבית הדין אישור על ביטול העיקול.

האשה וב"כ תעביר לבית הדין את המסמכים המוכיחים את טענות האשה בעניין הגשת הבקשה לאישור משכנתא ושהמנהל ביטל את התור.

על האשה להעביר לאיש את מלא הסכום תוך שלושים יום.

בית הדין מתרה בצדדים, צד שיפר את החלטות בית הדין בית הדין ישקול הטלת הוצאות כבדות וכואבות כפי שנאמר בפרוטוקול הדיון."  

שימת הלב כי – חרף סד הזמנים הברור בהחלטה הנ"ל, וחרף הוראתו הברורה של בי"ד קמא בגדרה נדרשו המערער וב"כ להסיר את העיקול על הדירה לאלתר כדי לאפשר לאישה לעמוד בהתחייבותה כדי שתוכל לקחת את המשכנתא בהתאם לכל המוחלט בתיק – משום מה לא אצה הדרך למערער ולב"כ, והם לא מיהרו, בלשון המעטה, לגשת להוצל"פ לאלתר, ולבטל את העיקול כמתחייב.

בפועל, רק בתאריך 25.1.25 הוסר העיקול .

בתאריך 19.2.25 הועבר לידו של המערער הסכום של 800,000 ש"ח.

המערער ביקש לקבל את החזר כלל ההוצאות שהיו לו בהוצל"פ, ובי"ד קמא בהחלטתו מיום 9.3.25 דחה את בקשתו, וזאת מאחר ופנייתו של המערער להוצל"פ הייתה שלא באישור בי"ד, כאשר היה עליו לפנות לבי"ד תחילה ולא להוצל"פ. וז"ל החלטת ביה"ד קמא:

"לאחר העיון ולאור הנאמר בדיון מתאריך 8.1.2025 והחלטת בית הדין מאותו היום, ומאחר והאישה העבירה את הכסף בהתאם להחלטת בית הדין מיום 8.1.2025, בית הדין מבהיר שהאישה אינה מחויבת להעביר את הסכום שחויבה בהוצאה לפועל.

לאור האמור, בית הדין מורה לאיש לאפס את החוב בלשכת ההוצאה לפועל ולסגור את התיק בהוצל"פ באופן מיידי.

האיש היה אמור לפנות לבית הדין ורק אח"כ היה עליו לפנות לערכאה אחרת קרי הוצאה לפועל, כך אם יש לו להלין יש להלין על עצמו."

בתאריך 18.5.25, לאחר שהמערער לא איפס את החוב, נתן בי"ד קמא החלטה נוספת וז"ל :

"לאחר העיון ולאור החלטות בית הדין הגדול והחלטת בית הדין האזורי מתאריך 9.3.2025, בית הדין מורה לאיש לאפס את החוב בלשכת ההוצאה לפועל ולסגור את התיק בהוצל"פ באופן מיידי ולאלתר.

בית הדין מבהיר אם האיש לא ימלא אחר החלטת בית הדין, בית הדין לא יהסס מלחייב את האיש בהוצאות לטובת האישה בסכום הזהה לחיוב האישה בתוספת הוצאות משפטיות לטובת האישה וב"כ.

כמו כן מבהיר בית הדין שאין האישה חייבת כל סכום שהוא לאיש, משכך, על ההוצאה לפועל למחוק את חיובי האישה לטובת האיש, וזאת לאור החלטות בית הדין הגדול ובית הדין האזורי."

אחר הדברים האלה פעל המערער בניגוד להחלטות בי"ד קמא, כאשר פנה להוצל"פ וטען שביה"ד הרבני איננו מוסמך לשלול ממנו את החיובים שנפסקו לטובתו בהוצל"פ, וביה"ד אף נעדר סמכות ליתן החלטה בעניין. בהחלטתה מיום 27.5.25, רשמת ההוצל"פ דחתה את הבקשה בזה"ל :

"רשם ההוצאה לפועל חייב לבצע את פסק הדין כמות שהוא ואין לו להרהר אחרי פסק הדין או להציץ מאחורי הפרגוד של פסק הדין. אין לרשם ההוצאה לפועל אלא מה שעיניו רואות, והוא מצווה להוציא את פסק הדין לפועל, בלי חקירות ודרישות נוספות (ראה: המ' 218/69 אייזנברג נ' אייזנברג, פד"י כג(2), 746), ע"א 165/50 עפשטיין נ' עפשטיין (פד"י ו' 1201, 1224)).

כדברי בית המשפט ברע"א 1557/06 שיפטן נ' קירשנבום, נבו 12.7.2006:

"כבר נפסק בעבר כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסקי דין. אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו. […] ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור, אף שלא אחת מנסים בעלי דין להשיג דרכה "מקצה שיפורים" […] הדרך הנאותה לתקוף את פסק הדין מצויה בהליך של ערעור על פסק הדין עצמו, ולא במסגרת הליכו ההוצאה לפועל […]"

לאור האמור הבקשה נדחית.

ככל שב"כ הזוכה עומד על מקשתו, יגישה לערכאה המוסמכת."

דיון והכרעה

לאחר העיון בכל החומר שבתיק ולאחר שמיעת עמדת ב"כ הצדדים קובע ביה"ד בזאת כי יש לדחות את הערעור על הסף.

עיני המעיין בכל הנ"ל ובכל החומר שבתיק – תחזינה מישרים כי המערער פעל בדרך עקלקלה וחסרת תום לב, עת התעלם מהחלטות ביה"ד קמא ופעל בניגוד להוראות החלטותיו החוזרות והמפורשות של בי"ד קמא, עת פעל לסכל את יכולתה של המשיבה לעמוד בהתחייבותה כלפיו, בהתאם למוסכם ולמוחלט בתיק.

מתברר שהמשיבה פעלה מצידה ככל האפשר על מנת לקבל משכנתא.

ברי כי בראי מכלול הנסיבות הנ"ל המשיבה איננה אשמה בעיכובים שנוצרו – שלא בגרמתה, ועאכ"ו שאין להטיל עליה את קולר האחריות לעיכובים שנגרמו נוכח התנהלות בעייתית וחוסר שיתוף פעולה מצד המערער וכו'.

כפי המפורט לעיל ובחומר שבתיק, נחה דעת בי"ד קמא ונחה גם דעתנו כי אין להטיל על המשיבה אחריות על כך שנאלצה להמתין כמעט חודשיים למנהל מקרקעי ישראל, ועל השיהוי בכל הנדרש להסדרת הליכי החתימה על מסמכי שיוך, וזאת בפרט נוכח מצב המלחמה, התגברות המלחמה באזור הצפון, סגירת המשרדים בחודש ספטמבר 24 לקבלת קהל ועוד.

מצד שני, המערער לא סייע למשיבה, בלשון המעטה, כמצופה וכנדרש.

נראה כי למערער אצה רצה הדרך בגישתו להוצאה לפועל, מבלי להתחשב בכל הנ"ל .

זאת ועוד, המערער לא נטל רשות מבית הדין על מנת לפנות להוצל"פ כדי שיוכל לגבות הוצאות סרבנות, כפי שנפסק ברמ"א שו"ע חו"מ יד,ה.

הוא גם לא התחשב בכך שמסמכי המשכנתא היו מוכנים כבר 3 ימים אחרי פנייתו להוצל"פ.

הוברר כי המערער הוא הוא זה אשר עיכב וסירב לחתום על המסמכים, מאחר ונראה שהעדיף לגבות את הסכום הנ"ל עם ההוצאות בהוצל"פ וכו' .

ב"כ המשיבה צירפה לתיק אסמכתאות ברורות לאישוש מכלול טיעוניה בדיון, ואף הציגה בדיון את ההודעות המאששות את עמדתה של המשיבה ואת השתלשלות ההליכים – לרבות הודעותיה ופניותיה של המשיבה למערער באמצעות הוואצאפ, כמו גם תשובותיו של המערער אליה.

סוף דבר

מכל הנ"ל עולה למצער כי המערער בא לבי"ד קמא כמו גם לבי"ד דנן – בידיים לא נקיות.

עיון מדוקדק בהשתלשלות ההליכים כמו גם בכל ההחלטות של בי"ד קמא מעיד ברורות כי המערער עצמו, בפעליו כמו גם במחדליו, הוא הוא אשר גרם לעיכוב קבלת המשכנתא של האישה במשך כחודשיים, הן בכך שסירב לחתום על מסמכי המשכנתא, והן על ידי הטלת עיקול על הבית בהוצל"פ, צעד שנקט על דעת עצמו, מבלי שקיבל את אישור ביה"ד קמא, ואף מבלי שהודיע לביה"ד קמא על צעד זה, ובהתנהלותו זו מנע מהמשיבה את קבלת המשכנתא.

על פי העולה מהנ"ל נראה כי המשיבה פעלה בתום לב, ועשתה את כל אשר לאל ידה לעשות בכדי לקדם את ביצוע התחייבותה על פי המוסכם בין הצדדים.

בנוסף, עולה כי המערער נהג בחוסר תום לב עת ניסה לפעול כנגד החלטות בי"ד קמא ובי"ד דנן, בגביית ההוצאות בהוצל"פ.

במקרה שלפנינו ועל פי שורת הדין היה מן הראוי להטיל על המערער הוצאות כבדות ביותר ואף הוצאות לדוגמא.

דא עקא, המשיבה הייתה מיוצגת ע"י הסיוע המשפטי, על כן נראה שדיינו במה שיאלץ לשאת בהוצאות ובנזקים שהוא גרם לעצמו במעשיו.

לאור כל הנ"ל קובע בית הדין כדלהלן:

1. הערעור נדחה על הסף.

2. כאמור, היה מקום לחייב את המערער בהוצאות כמו גם בהוצאות לדוגמא אלא שלפני ולפנים משורת הדין – התיק ייסגר ללא חיוב בהוצאות.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ג במרחשון התשפ"ו (04/11/2025).

הרב צבי בן יעקב                     הרב דוד בירדוגו                       הרב משה אמסלם

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה