תיק 991755/7

בבית הדין הרבני האזורי אריאל

לפני כבוד הדיינים: הרב יחיאל חיים פריימן

המבקש: פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד רפאל אוחנה)

נגד

המשיבה: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד נתנאל עובד)

הנדון: המשך הליך בבית הדין האזורי למרות ערעור על החלטתו שלא לפסול עצמו

החלטה

לפנינו בקשתה של האישה "למתן החלטה בדבר הערכת מסת הנכסים על בסיס סיכומי האישה, וזאת בשל נזק ראייתי ודין מרומה".

האיש רשאי להגיב לבקשה, טרם מתן החלטה, בתוך ארבעה־עשר יום.

בשולי הדברים, ולא בשולי חשיבותם, יובהר כי החלטה זו ניתנת למרות היותו של ערעור תלוי ועומד נגד החלטת בית דיננו לדחות את בקשת הפסלות שהגיש האיש. זאת על יסוד הוראת בית הדין הגדול בהחלטתו מי"ב בטבת התשפ"ו (1.1.26) שבה נאמר בזו הלשון "בתוקף סמכותי לפי סעיף 19 א(ח) לחוק הדיינים, מורה בזאת על המשך ההליכים בבית דין קמא, על אף שהוגש ערעור לבית דין דנן על דחיית בקשת הפסילה".

אוסיף ואבהיר כי אף שהוראת החוק האמורה עוסקת בסמכותו של בית הדין הגדול להורות את ההוראה ההפוכה – הוראה בדבר הפסקת ההליך על אף החלטת בית הדין האזורי להמשיכו במקביל להתנהלות הערעור, שבענייננו לא ניתנה עדיין – מכל מקום הדעת נותנת, וכך כנראה סבר בית הדין הגדול עצמו, כי מכללם של דברים יש ללמוד כי מוסמך בית הדין הגדול להורות על המשך ההליך לא רק בדרך של דחיית בקשה להפסקתו בניגוד לעמדת בית הדין האזורי (שלה הוא מוסמך ודאי כשם שמוסמך הוא להיעתר לה, כדבר המחוקק בהוראת החוק האמורה, שהרי ההיעתרות לה נתונה לשיקול דעתו) אלא אף טרם אמר בית הדין האזורי את דברו בעניין זה.

למעלה מן הצורך, כדי לשלול כל טענה אפשרית כביכול אין לנקוט פרשנות זו וכביכול אין בית הדין הגדול מוסמך להורות כאמור ללא הוראת חוק מפורשת המסמיכה אותו לכך, אומר גם כי לכל הפחות ברור הוא כי בית הדין האזורי עצמו הוסמך בסעיפו האמור של החוק להחליט על המשך הדיון למרות הערעור "מנימוקים שיירשמו", וגילוי דעתו של בית הדין הגדול כי כך נכון וראוי לנהוג בענייננו – יש בו כשלעצמו נימוק מספיק שבגינו נקבע אנו כי כך יהיה בענייננו.

החלטתי זו מותרת בפרסום לאחר השמטת שמות הצדדים ומספרי תעודות הזהות שלהם.

ניתן ביום ט"ז בטבת התשפ"ו (5.1.2026).

הרב יחיאל חיים פריימן