1489455-4 – ביה"ד ירושלים
תיק 1489455/4
בבית הדין הרבני האזורי ירושלים
לפני כבוד הדיינים:
הרב אוריאל לביא – אב"ד, הרב דוד מלכא, הרב חיים ו' וידאל
התובעת: פלונית
(ע"י ב"כ עו"ד ניר כחלון ועו"ד
חגית זיו)
נגד
הנתבע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד אורי זמברג)
הנדון: מתן הוראות באשר להמשך ההליך בנושא מזונות ילדים ובנושאים נוספים
החלטה
בפני בית הדין תביעת האשה לגירושין, לכתובה, הסדרי שהות, מזונות אשה
וילדים, וחלוקת הרכוש, וכבר התקיים דיון ראשון לבירור התביעות, וכן יצוין
להחלטה מיום ג' אדר תשפ"ה (03/03/2025), ולהלן החלטה ביחס להמשך
ההליכים.
- ביחס לתביעת הגירושין והכתובה, יצוין להשלמה שהציגה התובעת
עפ"י ההחלטה הנזכרת, ועל הנתבע להגיב תוך 20 יום על האמור בה.
מאחר שהאשה עומדת על תביעתה לכתובה, נחוץ שהפסיקה ביחס
לגירושין תינתן בד בבד עם הפסיקה ביחס לכתובה, כל עוד לא תוגש
הסכמה אחרת.
הצדדים מוזמנים לדיון נוסף לבירור תביעת הגירושין והכתובה, שיתקיים
ביום י"ד אייר תשפ"ה (12/5/25) בשעה 10:30. - ביחס לשאלת הסמכות בתביעה להסדרי שהות, יצוין לסעיף ב'
מההחלטה מיום ג' אדר תשפ"ה (03/03/2025) וכעת בפני בית הדין
טענות התובעת, וכן טענות הנתבע שכבר הוגשו קודם להחלטה.
מעיון בחומר שבתיק 1489455/1 עולה כי נסרקה לתיק ההסכמה לעיכוב
ההליכים שנחתמה ביום 29/9/24, ולפיה ההליכים מעוכבים עד ליום
15/10/24. הסכמה זו בתוקף לאחר שנסרקה בתיק הנזכר.
מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
סעיף 8(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, קובע –
"הודעות הצדדים לפי תקנת משנה (א) ייערכו לפי טופס
3 שבתוספת; יחידת הסיוע תדווח על כך לערכאה
השיפוטית".
טענת הבעל ולפיה היה על בית הדין לאשר, באמצעות החלטה
מתאימה, את ההודעה על ההסכמה להארכת עיכוב ההליכים, משוללת
יסוד, ואין לה מקום עפ"י החוק והתקנות, אלא די בדיווח לבית הדין
באמצעות הצגת המסמך החתום, וכן נעשה. על כן הארכת תקופת עיכוב
ההליכים היתה בתוקף.
מנגד, הודעת הבעל על הפסקת עיכוב ההליכים, לא נעשתה כדין.
יצוין כי בטופס שעליו חתמו הצדדים, קיימת הוראה, המעוגנת בתוספת
לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, ובטופס זה המוגש
בחתימת הצדדים נכתב:
"ידוע לנו כי אם יבקש מי מאתנו להפסיק את ההליך
ליישוב הסכסוך לפני תום תקופת ההארכה המוסכמת
יודיע על כך בכתב לצד שכנגד עם העתקים לערכאה
השיפוטית וליחידת הסיוע ומי שהגיש את הבקשה
ליישוב הסכסוך יהיה רשאי להגיש כתב תביעה לערכאה
שיפוטית מוסמכת לפי סעיף 4 לחוק בתוך 15 ימים מיום
מתן ההודעה האמורה".
הרי שהדרך להסדרת ביטול הארכת עיכוב ההליכים, עליו הוסכם, היא
בהודעה בכתב לצד שכנגד עם העתקים לערכאה השיפוטית וליחידת
הסיוע.
מעיון בתיק הנזכר עולה כי לא הוצגה הודעה בכתב, לערכאה השיפוטית
וליחידת הסיוע, כמתחייב בתקנות, על כן בנסיבות אלו, מחייבת את
הצדדים הוראת החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-
2014 בסעיף 3(ה) לחוק, שבה נכתב:
'בכל תקופה נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב, לא
יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי
לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית
בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, לרבות
בעניין סמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית'.
מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
בהתאם לאמור, יום כ"ו תשרי תשפ"ה (28/10/24) המועד שבו הגיש
הבעל את תביעתו למשמורת לביהמ"ש לענייני משפחה, היה בתוך
תקופת עיכוב ההליכים, ובהיעדר תוקף חוקי, דינה של התביעה
להתבטל. מנגד, תביעת האשה לבית הדין מיום י' חשון תשפ"ה
(11/11/2024) הוגשה כראוי. על כן בית הדין קנה סמכות ביחס לתביעה
למשמורת והסדרי שהות.
ביום כ"ט שבט תשפ"ה (27/02/2025) הוגש תסקיר בנוגע לצדדים,
וכעת לאחר קביעת הסמכות בית הדין חוזר ומאפשר לבעל להציג את
התייחסותו לתסקיר, ובלבד שתוגש תוך עשרה ימים ממועד החלטה זו.
הצדדים יציגו לעיון ביהמ"ש עותק מהחלטה זו, על מנת למנוע דיוני
סרק.
- ביחס למזונות הילדים – בדיון שהתקיים בפנינו ביום ב' אדר תשפ"ה
(02/03/2025) טען ב"כ האב כי לנוכח פסק הדין שניתן לאחרונה בדעת
רוב בבג"ץ 5988/21 פלוני נ' פלונית (19/02/2025) בית הדין אינו
מוסמך לדון בתביעה למזונות ילדים כעניין הכרוך בתביעת גירושין על
ידי האם, ועל כן יש למחוק את תביעת המזונות.
על טענה זו השיב ב"כ האם, בטיעון בכתב שהגיש לנו, כי בענייננו דן
ופסק בית הדין בשתי החלטות בעניין סמכות בית הדין לדון בתביעת
מזונות הילדים כעניין כרוך בגירושין. על החלטות אלו לא הוגש ערעור
והן חלוטות. ב"כ האם טוען כי אין לפסיקת בג"ץ הנ"ל תחולה
רטרואקטיבית, ובוודאי אין לה תחולה על המקרה דנא.
לאחר העיון מתברר כי נגד פסק הדין בבג"ץ 5988/21 פלוני הנ"ל
הוגשה עתירה לדיון נוסף בתיק דנגץ 16302-03-25 בית הדין הרבני
הגדול ואח' נ' פלוני ואחרים, והיא תלויה ועומדת. כמו כן הממשלה
הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין
וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025.
על פי הצעת החוק, יובהר במפורש בחוק כי הוראות התיקון לחוק יחולו
גם על תביעה למזונות ילדים שנכרכה לתביעת גירושין, אשר הייתה
תלויה ועומדת ביום תחילתו של התיקון לחוק.
לאור האמור, אנו דוחים בשלב זה את בקשת האב למחיקת התביעה
למזונות הילדים.
מדינת ישראל
בתי הדין הרבניים
אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה בעת הזאת בשאלת תחולת פסיקת
בג"ץ 5988/21 על החלטות שלא נדונו באותו פסק דין, לרבות בשאלת
הרטרואקטיביות של הפסיקה ובשאלות אחרות שהועלו בעתירה לדיון
נוסף.
בעקבות החלטה זו תוך עשרה ימים כל צד יציג את עמדתו המפורטת
ביחס להחלטה המבוקשת מטעמו בנידון.
החלטה זו מאושרת לפרסום באמצעות הנהלת בתי הדין לאחר השמטת שמות
ומספרי זהות של הצדדים.
ניתן ביום י"ט באדר התשפ"ה (19/03/2025).
הרב אוריאל לביא – אב"ד הרב דוד מלכא הרב חיים ו' וידאל
טוען רבני אבינועם שמש ושות' 