נסטינג (קינון) הוא הסדר גירושין שבו הילדים נשארים דרך קבע בבית המשפחה המוכר, ואילו ההורים הם אלו שנודדים ומתחלפים ביניהם ומגיעים לגור בבית בתורות, בהתאם לזמני השהות עליהם הוסכם בהסכם הגירושין. בבית הדין הרבני מאושר מודל זה רק כאשר ההורים מגיעים אליו בהסכמה מלאה, מתוך ראיית טובת הילד.
עקרונות והתנהלות בבית הדין –
• הסכמה הדדית: בית הדין הרבני לא יכפה על בני זוג הסדר נסטינג, ויאשר אותו רק כהסכם גירושין וולונטרי.
• פתרון זמני: פעמים רבות המודל משמש תקופת מעבר קצרה לאחר הפרידה כדי לרכך את הזעזוע הרגשי לילדים.
• מבחינה הלכתית: הדיינים בוחנים את יציבות ההסדר כדי לוודא שאינו יוצר פתח לסכסוכים חדשים סביב הוצאות הדיור הכפול והשימוש בנכס.
יתרונות וחסרונות מרכזיים –
• יציבות לילדים: מונע מהם את הצורך לעבור בין שני בתים שונים בשלב הראשוני של הפרידה.
• עלות כלכלית גבוהה : דורש מההורים לממן הן את אחזקת הבית המשותף והן פתרונות מגורים נפרדים לכל אחד מהם בזמנו החופשי.
• שחיקה אישית: הקושי של ההורים לחלוק את אותו מרחב מחיה ללא הפרדה מוחלטת עלול להוביל לחיכוך ולפגיעה בהצלחת ההסדר לאורך זמן.