עיון מחדש בבית הדין הרבני הוא הליך שבו מתבקש בית הדין שנתן פסק דין לבחון אותו שוב מחדש. הליך זה מתבסס על תקנות הדיון (תקנות קכ"ח ו-קכ"ט), והוא מאפשר לטען או לבית הדין עצמו לשנות החלטות קודמות במצבים שבהם התגלו ראיות חדשות מהותיות או אם קיים חשש לטעות משפטית או הלכתית ברורה.
תנאים וכללים מרכזיים:
• ראיות חדשות: הגשת בקשה על בסיס עובדות או מסמכים שלא היו קיימים או ידועים למבקש בזמן הדיון המקורי.
• טעות בפסק הדין: סמכות של בית הדין לדון בתיק מחדש אם התברר לו שפלפל משפטי או הלכתי שגוי נפלו תחת ידיו (סתירת הדין).
• בחינה באותו הערכאה: הבקשה מוגשת, ככלל, לאותו בית דין אזורי שנתן את פסק הדין המקורי ולא לערכאת ערעור.
• מסגרת זמנים גמישה : בניגוד לערעור רגיל המוגבל בזמן קצוב, בקשה לעיון מחדש ניתן להגיש עקרונית בכל עת, כל עוד מתקיימים התנאים המצדיקים זאת.