ב"ה

תיק ‏1497929/2

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב אברהם שינדלר, הרב ציון לוז-אילוז, הרב אחיעזר עמרני

המערער:         פלונית (ע"י ב"כ עו"ד יהושע שוירץ ועו"ד יהודה אבלס)

נגד

הנתבע:           פלוני   (ע"י ב"כ עו"ד אלינור אדרי)

הנדון: שינוי מקום מגורי האם והילד

פסק דין

לפנינו ערעור על החלטת ביה"ד האזורי באר שבע.

ביום י"ג טבת התשפ"ה (13/1/25) ביה"ד החליט בית הדין כדלהלן:

"בפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום א' תמוז התשפ"ד (7/7/24), ולפיה, לא יועתקו מגורי הקטין … ממקום מגוריו העכשווי בבאר שבע יחד עם האם למועצה מקומית באזור חדרה, וזאת גם אם האם תחליט להעתיק את מקום מגוריה לאזור חדרה, ואז תועבר המשמורת לידי האב ויוסדרו הסדרי שהות של האם עם הקטין. החלטה זו נשענת על תסקיר של אגף הרווחה שהומצא לבית הדין, שממליץ כנ"ל, מאחר וטובת הקטין היא להישאר במקום מגוריו העכשווי בבאר שבע".

הערעור ועילותיו נסובו על השאלה העקרונית הבאה: מאחר וטובת הקטין היא השיקול המרכזי בהכרעות מעין אלו, הרי שיש לקחת בחשבון מראש את האפשרות (שבנסיבות התיק היא מעשית ביותר) שלאחר שהאם תעתיק את מקום מגוריה, ייפגע הקשר של האם עם הקטין באופן משמעותי לאור הריחוק שלה מבנה, ובכך תיפגע טובת הקטין אם הוא יישאר במקום המקורי.

לטענת המערערת, עורכי התסקיר ובעקבותיו אף בית הדין האזורי לא שיקללו את טובת הקטין לאחר שתעתיק האם את מקום מגוריה, שאילו נלקחה בחשבון הייתה משנה את הכרעתו.

בית הדין שמע את הצדדים באורך רוח ובקשב רב, ובטרם יגבש את עמדתו, הועלתה הצעה  שנראית לנו סבירה, שמייתרת את הצורך בהכרעה לגופו של ערעור בשלב זה, וכדלהלן.

המערערת, לאחר שנדחתה בקשתה להעתיק את מקום המגורים לישוב ליד חדרה, המרוחקת מאוד ממקום מגורי האב בבאר שבע,  ביקשה להעתיק את מגוריה לאזור תל אביב (ששם מקום עבודתה) מה שיאפשר הסדרי שהות סבירים של האב עם הקטין.

בית הדין האזורי במענה לבקשה הנ"ל כתב בהחלטתו מיום כ"ג אלול התשפ"ד (26/9/24) שתינתן החלטה בשלב מאוחר ובזה הלשון:

"משנדחתה תביעתה הציעה התובעת הצעה חליפית.

יש לשקול הצעה זו בכובד ראש, אולם משניתן פסק הדין נכון להידרש לעניין לא בשנת הלימודים הנוכחית.

זאת אומרת, בית הדין לא שלל את הצעת המערערת (מעבר לתל אביב ולא לחדרה), ורק דחה את ההחלטה באשר לבקשתה למועד שיהיה קרוב לסיום שנת הלימודים הנוכחית.

לטענת המערערת דחיית ההחלטה לסיום השנה, לא תאפשר כלל את מעבר האם והקטין לתל אביב לשנה הבאה, ולכן מבקשת להקדים את הדיון ואת ההחלטה באשר להצעתה האחרונה.

בית הדין הנוכחי נענה לבקשתה זו של המערערת ומורה לכבוד בית הדין האזורי ליתן החלטה באשר לאפשרות המעבר לתל אביב תוך 120 יום ממועד ההחלטה הנוכחי, וזאת על מנת לאפשר את המעבר לקראת השנה הבאה ככל ותיענה בקשתה. בפרק זמן שעד ההחלטה בית הדין יוכל לקיים דיון ואולי גם עריכת תסקיר מעודכן והכל לפי שיקול דעתו הרחבה.

ככל ובקשתה לא תיענה, המערערת תהיה רשאית לשוב ולהגיש את בקשתה לפנינו, ותינתן החלטה באשר להמשך ההליך לגופו של ערעור.

בית הדין מקפיא את התיק למשך 150 יום ובהעדר פנייה ייסגר".

ע"כ ציטוט.

עם תחילת פגרת הקיץ, ביום ו' תמוז התשפ"ה (2/7/25) החליט ביה"ד האזורי בבאר שבע כדלהלן (נעתיק מספר קטעים):

"בתאריך א' בתמוז תשפ"ד ניתן על ידי פסק דין בעניינם של הצדדים יובא כאן לנוחותם.

"לפני תביעת האם להעתקת מגורי הקטין … בנם המשותף של הצדדים.

ההורים גרושים מזה כשנתיים, לאחר שהיו נשואים כשבע שנים, ולהם בן יחיד לו ימלאו בקרוב ארבע שנים.

מיום נישואיהם עד עתה דהיינו במשך תשע שנים התגוררו הצדדים בבאר שבע. עוד לפני כן למדו באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע שם הכירו לפני כשלוש עשרה שנים.

האם עבדה עד לאחרונה כ… במסגרת חוזה אישי. עם תום כהונת הממונה עליה תם החוזה האישי שלה והיא סיימה את תפקידה.

האב עובד  … בדימונה.

בכוונת האם להעתיק את מקום מגוריה ליישוב הסמוך לחדרה שם מתגוררת אימה, ושם התגוררה קודם נישואיה. האם מצאה מקום עבודה בסמיכות מקום לחדרה … האב מוסיף לעבוד במקום עבודתו הנוכחי בדימונה…

בהמשך להחלטתנו הנ"ל התקבל דוח ועדת התסקירים.

המלצת הועדה היא שלא לשנות את מקום מגורי הקטין משום שהעתקת המגורים תפגע בקשר שבין הבן לאביו. עוד צוין בדו"ח כי האב מעורב באופן משמעותי בחיי בנו.

עוד הומלץ על זמני שהות עם האם ככל שתחליט להעתיק את מגוריה…

(לאחר מכן ביה"ד האזורי הרחיב בנימוקים).

"בקובץ תשובות לגרי"ש אלישיב זצ"ל ח"ב סימן קט"ו חידש שבעקירת מגורי הבן למקום שאינו מרוחק לא נחלקו מהריב"ל ומהרשד"ם, ז"ל:

"מסתבר הדבר שבמרחק כזה אשר נסיעה של שעה – שעתיים מבדילה בין מקום של האב למקום מגורי האם לא ישתנה הדין מה שקבעו חז"ל בת אצל אמה, כמו שלא תשתנה הלכה הנז', כשהורי הילדה שניהם גרים בעיר אחת".

לענ"ד יסוד דבריו הוא שעל אף ריחוק המקום יוכל האב לבקר את בניו "כמה פעמים בשבוע".

ע"כ ציטוט.

לבסוף, ביה"ד האזורי מצר על כך שהצדדים לא הסכימו לעבור דירה לאזור קרית מלאכי או גדרה וכך לדבריו, היה נוצר הפתרון הטוב ביותר מבחינת סביבת הילד.

ההכרעה בתיק נדחתה, והיות ובימים אלו מתחילה שנת לימודים אנו נדרשים לאלתר לקבל הכרעה.

האם מזה שנים מבקשת לעבור לאזור מגורי משפחתה ליד חדרה, ולאחר שהבינה שלא יינתן לה מבוקשה מאחר ומדובר במרחק של 150 קילומטר ממקום מגורי האב, מבקשת להעתיק את מקום מגוריה לתל אביב. אמנם קיים מרחק של ממש בין באר שבע לתל אביב, אולם ברכבת מהירה מדובר בנסיעה של כשעה ועשרים דקות. ועל כן עדיין מדובר בזמן נסיעה אפשרי.

נכון להיום, ביה"ד האזורי קבע שהאופציה של האם לעבור לתל אביב כרוכה בכך שהקטין יישאר בבאר שבע ויקבעו לה הסדרי ראיה.

מדובר בקטין מקטני קטנים שעדיין נמצא בגן ילדים, ובקרוב ימלאו לו רק חמש שנים. באופן טבעי קטין בגיל שכזה כרוך אחר אמו.

ההכרעה בשאלה העומדת לפתחינו לא פשוטה. ברור שכולם מבקשים לבחון מהי טובת הילד. אולם בנסיבות שנוצרו שההורים התגרשו מזה שלוש שנים, והאם טוענת שכל סיבת מגוריה בזמנו באזור הדרום נבעו מקשר הנישואין. כאשר הנישואין התפרקו אין לה כל סיבה להמשיך להתגורר רחוק ממשפחתה ורחוק ממקום עבודתה (לדבריה הייתה לה הצעה ניהולית [בישוב באזור חדרה]). לדעתנו אין מקום להגביל אותה מלעבור לתל אביב.

המלצות לשכת הרווחה ניתנו כאשר שני ההורים גרו בבאר שבע והקטין למד בגן בבאר שבע. לא ניתן לתת חוות דעת מוסמכת וברורה, המנבאת מצב עתידי בה האם עוברת לתל אביב והילד נשאר בבאר שבע. ולקבוע בוודאות שגם במקרה שכזה, טובת הקטין להישאר בבאר שבע.

לאור האמור:

1. ביה"ד מקבל את הערעור. ביה"ד מאפשר לאם לעבור לגור לתל אביב עם הקטין.
2. מאחר והאם מבקשת לעבור לתל אביב, עליה לקחת בחשבון שעיקר הנטל של הבאת הקטין למקום המפגש עם האב ייפול על כתפיה כאשר בשני שליש מהפעמים האם תסיע את הקטין למקום המפגש, האב יסיע בשליש מהפעמים.
3. באם האם תבחר לעבור לתל אביב, בשלב ראשוני אנו קובעים הסדרי ראיה זמניים פעמיים בשבוע אצל האב, כאשר פעם אחת עם לינה ופעם ללא לינה וכן כל שבת שניה משלוש שעות לפני שבת ועד לשעתיים אחר צאת השבת.
4. את הזמנים והשעות המדויקות יקבעו ההורים ביניהם. באם לא יגיעו להסכמות יפנו לביה"ד האזורי.
5. כעבור חמישה חדשים יבחנו לשכות הרווחה בתל אביב או בבאר שבע את טובת הקטין ויינתנו המלצות בהתאם למצב החדש שנוצר.
6. על המזכירות להשיב את הערובה שהופקדה כתנאי לשמיעת הערעור.
7. ביה"ד סוגר את התיק.

ניתן ביום י' באלול התשפ"ה (03/09/2025).

הרב אברהם שינדלר – אב"ד              הרב ציון לוז-אילוז                        הרב אחיעזר עמרני

מסמך זה עשוי להכיל תיקונים ושינויי עריכה