ב"ה

תיק 1425324/5

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים

לפני כבוד הדיינים:

הרב צבי בן יעקב, הרב דוד בירדוגו, הרב מאיר פרימן

המערערת:      פלונית            (ע"י ב"כ עו"ד וטו"ר צבי גלר ועו"ד וטו"ר נדב טייכמן)

נגד

המשיב:           פלוני               (ע"י ב"כ עו"ד אלי אביטן וטו"ר יעקב קלמן)

הנדון: דחיית טענת שיתוף בכספים שבחשבון בנק נפרד

פסק דין

בפנינו ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי נתניה, מיום כ' בסיון תשפ"ד (26/06/2024), בו נקבעו קביעות משפטיות בעניין איזון המשאבים, וכן ניתנו הוראות למומחה ביה"ד רו"ח טל שיבר, ובהמשך מיום י"א בתשרי תשפ"ה (13/10/2024), בו דחה בי"ד קמא את בקשת המערערת לפסול את המומחה וחוות דעתו, ואישר את חוות דעתו של המומחה.

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך כ"ג באלול תשע"ב (10/09/2012), ומנישואין אלה נולדו שלושה ילדים: י' (יליד 2013), מ' (ילידת 2015), וא' (יליד 2017). הצדדים התגרשו כדמו"י בתאריך ח' בסיון תשפ"א (19/05/2021). מועד הקרע נקבע בהחלטת בי"ד קמא, לתאריך י"ג בתשרי תשפ"א (01/10/2020), בהתאם להסכם הגירושין מיום כ"ז באייר תשפ"א (09/05/2021).

עניינם של הצדדים בנושא הרכושי, כמו גם נושא פירוק השיתוף בדירה וענין המזונות, מתנהל בבי"ד קמא החל משנת 2021. התקיימו מספר דיונים לא מבוטל, הוגשו דו"חות של המומחה, מענה לשאלות הבהרה וכו'. גם בתיק בי"ד קמא מצוי חומר רב, והצדדים אף הביאו את החומר בפנינו.

במסגרת זו נתייחס לענייני הערעור בלבד, בהתאם לנושאים דלהלן.

1. חשבון בנק שע"ש המשיב בבנק מזרחי

כאמור, הצדדים נישאו בתאריך 10.9.2012. מספר שנים לפני הנישואין, היה למשיב חשבון בבנק איגוד סניף […] מ"ח […]. ביום הנישואין היה בחשבון סכום של 1,354,586 ש"ח, מהם יתרת עו"ש, פק"מ, תוכניות חסכון, פיקדונות מובנים וני"ע. גם למערערת היה חשבון בבנק הפועלים סניף […], מ"ח […], ובו יתרה ביום הנישואין ע"ס של 12,434 ש"ח.

יום לאחר החתונה פתחו הצדדים חשבון משותף בבנק איגוד, ובנוסף – בתאריך 3.1.2013 צורפה המערערת לחשבון המשיב בבנק איגוד. בתאריך 1.1.13, פתח המשיב חשבון בבנק דיסקונט (מ"ח […]), אליו הועברו מרבית מיתרת הזכות שהייתה לו בחשבון (עוד מלפני הנישואין). המשיב השאיר בחשבון סכום של 92,000 ש"ח, שלא הועברו. המערערת העבירה את יתרת הזכות (סכום של 12,434 ש"ח), לחשבון בבנק איגוד אליו צורפה.

בשנת 2016, המשיב פתח חשבון אישי נוסף בבנק מזרחי (מ"ח […]), אליו העביר את הכספים שהיו בחשבונו האישי שבבנק דיסקונט. ביום הקרע עמד החשבון בבנק דיסקונט על יתרה של 0 ש"ח, והחשבון בבנק מזרחי ביתרה של 1,460,421 ש"ח.

בהתאם לחוו"ד המומחה, חשבון זה הינו אישי, מכספים שהיו לפני הנישואין, ובהתאם להחלטת בי"ד קמא מיום 26.6.24 (סעיף ז'), אין לאזנם:

"חשבון הבנק הנפרד של האיש, אליו הועברו הכספים שהיו ברשותו טרם הנישואין, אינם מתאזנים. עצם פתיחת החשבון והעברת הכספים לשם סמוך לנישואין מלמדת על הפרדה רכושית ואי שיתוף בכספים אלו שהיו ברשות האיש עוד טרם הנישואין. כמו כן, העובדה שהאיש דרש הסכם ממון טרם הנישואין, הגם שלא התבצע הדבר בפועל, מכל מקום יש ללמוד מכך שכוונתו בפתיחת חשבון נפרד היא ליצור הפרדה רכושית דה פקטו."

טענת המערערת שהיה בכספים אלה כוונת שיתוף, בכך שהיא הפקידה סכום של 12,434 ש"ח, מתוך כוונה שהיא שותפה בכל כספי המשיב, לא נכונה כלל וכלל. מדובר בכסף שנצבר בטרם הנישואין, הופרד מהשיתוף, בטרם צורפה המערערת לחשבון המשיב, ומשכך לא ברורה הטענה על שיתוף בחשבון. המערערת, עו"ד בהשכלתה, ודאי בהיותה חלק מהחשבון, יכלה לקבל דף חשבון ולראות את הסכום שהשאיר המשיב, ומה הועבר. לא מצאנו כל בדל ראיה על שיתוף בכספים אלה. המומחה אף שיתף את המערערת, ובצדק, בסכום של 205,300 ש"ח, שהועברו מהחשבון המשותף לחשבון הפרטי אחרי מועד השיתוף בחשבון, וכן בסכום של 400,000 ש"ח, שהוכנסו לחשבון פרטי, ממכירת התוכנה (ראה להלן). מעבר לכך לא היה כל שיתוף, ואף לא היה מצג לשיתוף.

העובדה שהמשיב העביר שלא כדין סכום של 205,300 ש"ח, מהחשבון המשותף לחשבונו הפרטי, לא הופך את החשבון הפרטי לחשבון משותף. חלה עליו חובה להחזיר מה שנטל שלא כדין, אבל אין בזה שיתוף המערערת בחשבון.

גם אם המשיב הקצה בדעתו 500,000 ש"ח לצורך רכישת דירת מגורים משותפת, כעולה מכתב התביעה שהגיש, עדיין אין למערערת זכויות, גם בכסף שהוקצה, קל וחומר באשר לכסף שלא הוקצה. בפרט שלבסוף נקנתה דירה, המשיב השקיע ברכישתה סכום גבוה יותר מהמערערת, נטל לעיתים סכום מסוים מחשבונו הפרטי לטובת כלכלת המשפחה ורווחתה, אך מכאן ועד לשיתוף בכספים האחרים, שהופרדו לחלוטין כדת וכדין, עקב היות כספים אלו בבעלותו טרם הנישואין, הדרך לא קיימת.

הטענה שיש לחשב את ההשבחה האקטיבית, אם הייתה, בחשבונות הפרטיים של המשיב, אינה נכונה עובדתית. המומחה חישב את הגידול בחשבון הבנק, מהסכום שהופקד ועד ליתרה שבמועד הקרע. כמו גם כל סכום משותף שהופקד בחשבון הפרטי ולא הוחזר לחשבון המשותף, אוזן בין הצדדים, בחוות הדעת מתאריך 28.7.2022, מפנים לסעיפים 2.3, 2.4, 2.5. כך שכל גידול וכל סכום משותף שהופקד, חושב ואוזן בין הצדדים.

לאור האמור הערעור בעניין זה – נדחה.

2. החשבון המשותף בבנק איגוד

החשבון המשותף של הצדדים בבנק איגוד (מ"ח […]), ויתרת הזכות שהייתה בו, חולקה בין הצדדים בחלקים שווים.

הנושא שבפנינו עוסק בהתנהלות הצדדים בחשבון, מיום הקרע 1.10.2020 ועד להפסקת הפעילות בחשבון בתאריך של 17.2.2021. מדובר בתקופה של 4.5 חד', כאשר לטענת המערערת, הואיל ולא קיבלה באותה תקופה מזונות, כל ההתנהלות הכלכלית נוהלה באמצעות החשבון המשותף.

המומחה חישב שהפער בין הפקדות להוצאות, היו לרעת המערערת בסכום של 21,770 ש"ח, אותם היא צריכה להחזיר למשיב (ראה פירוט בדו"ח המומחה).

בעניין זה, לאחר ששמענו את הצדדים עצמם, אכן מתקבל הרושם שכלכלת המשפחה המשיכה להתנהל דרך החשבון המשותף, בהעדר חיוב מזונות. ביה"ד קמא חייב את המשיב במזונות זמניים בסכום של 4,000 ש"ח, אולם חיוב זה החל בחודש אפריל 2021. המזונות הופחתו בבי"ד קמא, והוגדלו בבי"ד דנן, בהתאם להחלטה מיום 9.11.23. הסכום הנ"ל, שמאזן את החשבון המשותף לאחר מועד הקרע, כשמחולק ל 4.5, הרי שלפנינו חיוב חדשי של 4,838 ש"ח. לטענת המשיב – הוא משלם כיום כ- 7,000 ש"ח מזונות ומחציות. משכך הסכום הנ"ל כחיוב חדשי, סביר בהחלט, כשממנו שולמו בוודאי כל הוצאות הבית, חשמל, ארנונה וכו', כולל מזון וכל צרכי הבית והילדים.

לאור האמור, הערעור בעניין זה מתקבל, והמערערת פטורה מלהעביר למשיב את הסכום של 21,770 ש"ח.

3. 4,000 דולר מזומנים

לטענת המשיב, ביום עזיבת הבית, נותרו 4,000 דולר. לטענת המערערת, כספים אלו קיבלה במתנה מסבתה ליום נישואיה. המומחה, בחוו"ד מיום 28.7.2022, סעיף 8, כתב שהואיל ושאר מתנות החתונה הוכנסו לחשבון המשותף, ממילא גם כסף זה משותף. משכך הסיק שעל המערערת להעביר למשיב סך של 2,000 דולר.

לדעתנו, כפי שהבהרנו במהלך הדיון, סכום שהוכנס לחשבון המשותף, דינו להיות משותף, וכן אם נכנס לחשבון הפרטי במהלך הנישואין, בפרט כספים שניתנו כמתנה לנישואין, שהם משותפים בבסיסם. דא עקא, העובדה שהמערערת החריגה כספים אלה שקיבלה במתנה, לא הפקידה אותם ושמרה אותם במשך שנים, מלמדת על חוסר שיתוף. ולכן אין מקום לחייב את המערערת בהחזר מחציתם.

לאור האמור, הערעור בעניין זה – מתקבל, והמערערת פטורה מתשלום של 2,000 דולר למשיב.

4. הרכבים

לצדדים היו שני רכבים, ואין זה משנה כלל על שם מי היו רשומים. רכב מיצובישי ASX ש"י 2018, מ"ר […], שנשאר בשימוש המערערת, ושוויו במועד הקרע, בהתאם למחירון לוי יצחק – 95,000 ש"ח. הרכב היה ונשאר בשימוש המערערת עד למכירתו ביוני 2024.

רכב שני – מיצובישי ספייס סטאר, ש"י 2016, מ"ר […], היה ונשאר בשימוש המשיב, ושווי בהתאם למחירון – 37,000 ש"ח.

בהתאם לחוק, יש לשלם דמי איזון, ומשכך הואיל והפער לטובת רכב המערערת עומד על 58,000 ש"ח, על המערערת לשלם למשיב סכום של 29,000 ש"ח, בגין איזון הרבים. כך נכתב בחוו"ד המומחה, בפרק ב'.

המערערת טוענת שעצם ההסכמה שהיא תישאר ברכב הראשון והמשיב בשני, מהווה הסכמה לכך שאין לשלם דמי איזון אלא חלוקה בעין. בנוסף, המערערת מכרה את הרכב לאחר 4 שנים, ביוני 24, בסכום של 70,000 ש"ח (דבר המוכיח על שווי מופחת. ויאמר – לדעתנו מהווה ירידה ריאלית מהסכום של מועד הקרע, ואם אכן נאלצה להפחית ממחיר המחירון, כנראה שהרכב לא נשמר כראוי ע"י הנהגת). איננו יודעים על סמך מה הסתמכה המערערת שהיא תקבל את הרכב היקר ללא דמי איזון. דבר זה אינו מקובל, ואם לא נכתב בהסכם מפורש, אין מקום לקבל עמדה זו.

לאור האמור, הערעור בעניין הרכבים – נדחה.

5. תוכנת מחשב למסחר אלגוריתמי

מסחר אלגוריתמי הוא שיטת מסחר בשוק ההון, המשתמשת באלגוריתמים ממוחשבים לביצוע עסקאות באופן אוטומטי, על בסיס קריטריונים מוגדרים מראש כמו מחיר, תזמון ונפח מסחר. השיטה מאפשרת ביצוע מהיר ויעיל של עסקאות ללא התערבות אנושית, ומסייעת לנצל הזדמנויות בשוק במהירות גבוהה ולהפחית טעויות אנושיות. מסחר זה נפוץ בקרב מוסדות פיננסיים וסוחרים פרטיים, אך דורש ידע טכנולוגי ועלול לכלול סיכונים.

המשיב פיתח תוכנה למסחר אלגוריתמי. בתאריך 29.12.2016 מכר המשיב את התוכנה לחברת […] בסכום של 400,000 ש"ח בתוספת מע"מ. כספי התמורה הועברו לחשבונו הפרטי של המשיב, יחד עם זאת, עקב העובדה שהכסף התקבל בתקופת הנישואין, הסכום אוזן בין הצדדים, גם ובעיקר – הואיל והתוכנה אף נכתבה, ככל הנראה, במהלך חיי הנישואין.

לטענת המערערת, התוכנה הינה קניין רוחני, ויש לחשב אותה כנכנס שיניב הכנסות בעתיד. המערערת אף צירפה את חוו"ד של רו"ח רון קדם.

המומחה דחה את טענתה וקבע, שההסכם בין המשיב לחברת […] , הינו תשלום חד פעמי ולא תמלוגים עתידיים או תמלוגים לפי תשואה. המומחה בדק ולא מצא כל תקבולים לאחר מועד מכירת התוכנה. למשיב אין תזרים מזומנים שוטף שמתקבל ממכירת התוכנה, ועסקת… הייתה יחידה. נוסיף – שלא מסתבר שלאחר כתשע שנים, יתחיל המשיב לקבל תמלוגים, ומסתבר שאחרי 9 שנים, הרלוונטיות של התוכנה, לא משמעותית, אלא אם כן ייעשה בה פיתוח בעתיד, דבר שלא יזכה את המערערת בתמלוגים.

ערעור המערערת אינו מבוסס על מסמכים וכו', אלא על השערות בלבד. אם המערערת רוצה לכלות את ממונה בחיפוש אחרי מסמכים, היא רשאית לפנות אלינו לבקש צווים, שיועברו לתגובת המשיב, ונחליט בהתאם. אולם לעת הזאת, אין אפשרות לחייב את המשיב בסכומים שבהתאם לנתונים שבפנינו, לא היו וכנראה לא יהיו.

במוסגר נציין שמקובלת עלינו עמדת המומחה, שהמשיב אינו עוסק במסחר אלגוריתמים אלא ביעוץ, בסכום ממוצע חדשי של כ 2,026 ש"ח.

הערעור בעניין זה – נדחה.

6. בונוסים שקיבל המשיב מחברת אפל

המערערת טוענת, בהסתמך על דו"ח רשות המיסים לשנת 2020, שבסוף שנת 2020 קיבל המשיב מחברת אפל בונוסים בסכום של 193,436 ש"ח. אף שהבונוס ניתן לאחר מועד הקרע, המערערת טוענת ש 75% מהשנה, היה בתחום מועד האיזון, משכך סכום של 145,077 ש"ח אמור להיכלל באיזון המשאבים, ועליה לקבל מהמשיב סכום נוסף של 72,538 ש"ח.

לא מצאנו תשובה בעניין בדו"חות המומחה, משכך ביה"ד מורה למומחה להסביר לביה"ד, מדוע סכום זה לא חושב. העובדה שהסכום התקבל לאחר מועד הקרע, אינו משנה את אופן התחשיב, וחלוקת הסכום לחדשי השנה.

בנוסף, יש לבדוק האם המשיב קיבל החזרי מס בשנת 2021, בגין שנת 2020, ולחלק בהתאם, כאשר 75% מהחזרי המס הינם ברי איזון.

כאמור, מבוקשת תגובת / הבהרת המומחה בעניין.

7. איזון פנסיוני

טענת המערערת הייתה בשני מישורים – מדוע הסכומים הוונו, ולא ניתנה לה אפשרות לקבל כספים נזילים בלבד, ושאינם נזילים, לקבל פסיקתאות מתאימות, הואיל וכך היא "ברירת המחדל" לחלוקת חסיון פנסיוני. דבר זה עומד בבסיס סעיף 6 (א) וסע' 6 (ב) לחוק לחלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו (תשע"ד – 2014), והוא נכון ביחס לכל עניני קופות גמל וכד'. בניגוד מוחלט לאיזון משאבים בשווי חברות ונכסי האיש, שבהם מעריכם את השווי נכון למועד הקרע, ואין לאשה חלק בנכסי האיש

בעניין זה הובהר למערערת שהדבר לטובתה, אולם אם היא עומדת על איזון פנסיוני בדרך של פסיקתאות, אין למערער התנגדות. אך כאמור – לדעתנו לטובתה לקבל במזומן בדרך היוון ולא בפסיקתאות עתידיות (לעוד 17 שנה).

בנוסף המערערת טוענת שיש לבצע שיערוך של הסכומים ממועד הקרע ועד לתשלום בפועל. בעניין זה ביה"ד מקבל את עמדתה, ויש לבצע שיערוך, כנהוג וכמקובל.

המומחה יבצע שערוך, וכן במידה והמערערת תשיב תוך 30 יום, בכתב ובחתימת ב"כ, על רצונה בחלוקה פנסיונית בדרך פסיקתאות, הדבר יבוצע בהתאם.

8. פערי השתכרות

המערערת מבקשת שהמומחה יפעל בהתאם לסעיף 8.2 לחוק יחסי ממון, ולבצע איזון לא שוויוני, עקב פערי השתכרות. בעניין ניתנה חוו"ד ארוכה של המומחה בתאריך 9.2.2022. נביא את פרק ו' – הסיכום:

11. נכון ליום הקרע קיימים פערים משמעותיים בהכנסות הצדדים, אך פערים אלו היו קיימים בטרם נישאו הצדדים. הבעל סיים תואר שני בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה בטרם הכירו הצדדים והיה בעל יכולות גבוהות. בבואנו לבחון את הכנסותיו בין תחילת הקשר ליום הקרע מתברר כי שכרו קטן ויש פער שלילי. לעומתו האישה בתחילה הקשר לא עבדה כאשר בשנת 2020 חזרה והשתכרה כ-7,906 ש"ח בחודש נטו.

במקרה שלפנינו מדובר במשיב שזה עתה מלאו לו חמישים שנה. בדרך כלל, בתחום בו עוסק המשיב, ההשתכרות אך פוחתת, כאשר חברות ההיי-טק מעדיפות עובדים צעירים וכו'. לכן מלבד שהמשיב לא התפתח בשנות הנישואין (מבחינת פערי השכר) ושכרו היחסי לא גדל בתקופה הרלוונטית, הרי שיש להניח ששכרו בעתיד עוד יפחת.

משכך אין לקבל את הערעור בעניין.

9. חקירת המומחה

מלבד שלדעתנו המומחה נחקר די והותר, כל נושא של חקירת מומחה מטעם ביה"ד, נתון לשיקול דעתו של בי"ד קמא, בהתאם לסעיף 25 (ו) להוראות סד"א. משכך אין מקום שבי"ד דנן יתערב בעניין.

10. מניות א'

המשיב החל את עבודתו בחברת […] בספטמבר 2016. בסעיף 10 להסכם העסקה נכתב, שכתנאי להמשך העסקתו של המשיב, יוקצו לו אופציות לרכישת מניות. אופציות אלה לא ניתנו למימוש עד לחודש דצמבר 2020 (אחר מועד הקרע), החברה הונפקה, ואופציות אלו הפכו למניות, שעליהן הייתה תקופת צינון שלא ניתן היה לממשן. בהתאם לאישור הנאמן לתוכנית התגמול של החברה מיום 27.4.2021, המשיב מחזיק בכמות של 27,655 מניות. בהתאם לחוו"ד המומחה, מחצית מהמניות (13,828) יועברו למערערת.

המערערת טוענת שאינה רוצה מחצית מהמניות בעין אלא את שווין ליום הקרע, הואיל וביום הקרע המניות היו שוות כ 9.9 דולר למניה, כיום שוות בין חצי דולר לדולר למניה.

השאלה העומדת לפנינו, מכוח מה ניתן לחייב את המשיב לשלם בהתאם למועד הקרע. גם לו יצויר שהמניות היו עולות, יכלה המערערת לקבל מניות בעין. מפנה לאשר נכתב בפס"ד של בי"ד דנן בתיק 1377588/13. פסק הדין התבסס על פסקו של בית משפט מחוזי מרכז לוד, בתיק 19796-09-17, ולא נביא את אריכות הדברים, אך הקביעה מתי יהיה המועד הקובע לאופציה – מועד ההבשלה ולא מועד הקרע, מבוסס על סעיף 6 (ב) ו 6 (ג), לחוק יחסי ממון בין בני זוג:

(ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף.

(ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו.

המחוקק איפשר איזון בעין או בכסף ושווה כסף. השאלה בנסיבות העניין, כשהמשיב השאיר את המניות אצל הנאמן, לא פדה את חלקו והשאיר את חלק המערערת, אלא כל המניות נשארו כמות שהם, מכוח מה נבוא לחייב את המשיב לשלם סכום שלא קיבל. איזון משאבים מחייב איזון בסכומים שקיבל או יקבל מי מבני הזוג. במקרה שלפנינו, המשיב לא קיבל עדיין כל תמורה מאף אחת מהמניות שבידו. מחציתו, ואף המחצית של המערערת. האם נאמר שהמערער פשע? – לחלוטין לא.

המערער נהג בצורה סבירה, לא נהג במניות בצורה בלתי סבירה. מן הסתם סבר שהם עוד יעלו, אלא שלבסוף ערכם פחת. משכך לא נראה לנו כל סיבה לחייב את המשיב לשלם סכומים שהוא עצמו לא קיבל, ואף לא פשע בהתנהלותו. טענת המערערת שמיד עם הפיכת האופציות למניות, היה צריך להעביר למערערת, מלבד שטענות אלו נמצאות בליבת הוויכוח בין הצדדים, מי מנע חלוקת רכוש, ובכלל זה המניות, דבר זה אינו מקובל. לעולם לא משלמים ולא מעבירים מניות, לפני חוו"ד מומחה ולפני פסיקה של ביה"ד.

משכך, לפחות משיקולים של צדק, אין כל מקום לחייב את המשיב בתשלום המניות בהתאם למועד הקרע או מועד ההבשלה. כל פסקי הדין העוסקים באופן מימוש חלוקת האופציות, מתבססים על סעיף 6 (ב) לחוק יחסי ממון. משכך לערכאה השיפוטית שיקול דעת רחב על אופן חלוקת האופציות/ המניות. ובי"ד דנן סבור שאין לחייב את המשיב בסכום שלא קיבל, ומדובר בהפרש של כ 120,000 דולר, ובכל מקרה ודאי שאין מקום להתערב בשיקול הדעת של בי"ד קמא.

לו נחייב את המשיב לשלם את מחיר המניות נכון למועד הקרע, הרי אנו מבקשים ממנו לשלם מכיסו סכומים שלא קיבל מהמניות, ומן הצדק חובתנו לקבוע שהמערערת תקבל את המניות בעין, כפי שנקבע בחוו"ד המומחה ובהחלטת בי"ד קמא.

לאור האמור, הערעור בענין אופן חלוקת / תשלום מניות א' – נדחה.

11. מניות חברת א'

המשיב החל לעבוד בחברת א' בחודש ינואר 2020. במסגרת חוזה העסקה הובטחו לו מניות של חברת א' ס', מניות הניתנות למסחר וכו', למשך תקופה של 4 שנים, כך שכל 6 חד' קיבל המשיב מנת מניות. בתקופה מאוחרת ממועד הקרע, קיבל המשיב מניות נוספות, וכאשר פוטר בחודש אוקטובר 2022, יתרת המניות שהיה אמור לקבל, אילו נשאר בחברה – לא ניתנו.

אין ספק שמניות שהתקבלו לאחר מועד הקרע, אין דינן להתאזן. בהתאם להחלטת בי"ד קמא מיום 12.10.2024, יאוזנו רק מניות שהתקבלו לפני מועד הקרע. משכך, המשיב קיבל בתוך התקופה עד למועד הקרע 464 מניות, ומחציתם – 232 מניות, יינתנו למערערת.

טענת המערערת שהואיל והמניות ניתנו לו במסגרת הסכמי שכר, גם אם ניתנו לאחר מועד הקרע, הואיל והסכם השכר היה קודם למועד הקרע, כלל המניות בנות איזון – טענה זו כמובן אינה נכונה כלל וכלל. המניות ניתנו בהתמשכות העבודה, תלויות בעבודת המשיב במשך הזמן שנקבע (ארבע שנים), ומשפוטר, לא ניתנו לו המניות, ואלה שהתקבלו לאחר מועד הקרע, התקבלו בגין עבודה שאחר מועד הקרע, ואין דינן להתאזן.

משכך, אין ספק שבי"ד קמא צדק בקביעתו הנ"ל, ואין מקום לקבל את הערעור.

באשר למניות ESPP שנרכשו ממשכורת המשיב – כל אשר נרכש עד למועד הקרע, אוזן בדו"ח המומחה.

לאור האמור לעיל:

א. ביה"ד מקבל את הערעור בנושאים הבאים, לפי הפרוט בגוף פסה"ד:

1. איזון החשבון המשותף בבנק איגוד, לתקופה שלאחר מועד הקרע ועד הפסקת הפעילות

2. כספי מתנה בסכום של 4,000 דולר.

ב. ביה"ד דחה את הערעור בנושאים הבאים, כמפורט בגוף פסה"ד:

1. טענת שיתוף בחשבון המשיב בבנק מזרחי טפחות.

2. איזון רכבים.

3. תוכנת מחשב למסחר אלגוריתמי.

4. איזון לא שוויוני עקב טענה לפערי השתכרות.

5. מניות א' ומניות א'.

6. חקירת מומחה.

ג. ביה"ד פנה לבחינת / בדיקת המומחה, רו"ח טל שיבר, בנושאים הבאים, כמפורט בפסה"ד:

1. בונוסים שקיבל המשיב מא' בשנת 2020.

2. החזרי מס לשנת המס 2020.

3. שערוך האיזון הפנסיוני.

אין צו להוצאות.

המזכירות תחזיר למערערת את הערובה שהפקידה (בתיק 3).

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום י"ח בטבת התשפ"ו (07/01/2026).

הרב צבי בן יעקב                                   הרב דוד בירדוגו                                    הרב מאיר פרימן

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה