החלטה
לפנינו בקשה חוזרת של המבקשת להורות על בדיקה גנטית לשם אישוש אימהותה על הקטינה [א'] ורישומה של הקטינה במרשם האוכלוסין בהתאם לכך.
נבהיר: בשלב זה טרם נקבעה סמכותו של בית הדין לדון במכלול ענייני הצדדים שנכרכו לתביעת הגירושין, וכזכור הורינו במסגרת פסק הדין לגירושין על הגשתם של טיעוני הצדדים בעניין זה בתוך ארבעה־עשר יום, שטרם חלפו.
לא למותר לציין כי בבקשה הנוכחית ובעיקר בשלל נספחיה מצויים לכאורה טיעונים וסימוכין לעניין הסמכות, אך אין מדובר בבקשה מסודרת ומנומקת לקביעת הסמכות, כפי שראוי שיגיש בעל דין המבקש כי נקבע כך או אחרת בעניין זה. ככל שמבקשת המבקשת כי בקשותיה המהותיות יישקלו תואיל אפוא להגיש, אם בנפרד ואם במצורף אליהן ובפתחן, כתב טענות סדור לעניין הסמכות ואל תצפה כי נדלה את טענותיה המפורשות או המשתמעות מתוך הבקשה הנוכחית.
בין כך ובין כך אל תצפה המבקשת כי נכריע בבקשותיה המהותיות טרם הכרעה בסוגית הסמכות ולא כל שכן טרם שהגיש המשיב את טיעוניו בעניינה או הגיב על טיעוניה שלה.
אוסיף ואומר כי לעניין הבקשה שבנידון עומדת לכאורה שאלת סמכות בפני עצמה המנותקת משאלות הסמכות שבכלל ענייני הצדדים, שכן אין מדובר בעניין הנתון לכריכה ואף לא בעניין הנתון לסמכות בית הדין בכפוף להסכמת הצדדים. כפי שהערתי כבר במהלך הדיון רישום האימהות במרשם האוכלוסין על בסיס בדיקה גנטית אמור להתבסס על פי סעיף 6(ג)(2) לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה – 1965, על בדיקה גנטית שתיערך בהתאם להוראות סעיף 3(ד) לחוק מידע גנטי, התשס"א – 2000, (להלן: 'חוק המרשם' ו'חוק מידע גנטי' בהתאמה). סעיף זה של חוק מידע גנטי נמחק ממנו ללא שיתוקן במקביל לכך הסעיף האמור בחוק מרשם האוכלוסין, מה שמותיר לכאורה לקונה בשאלת האינסטנצייה שלה הסמכות החוקית להורות על בדיקה כאמור לצורך מסוים זה. במצב זה לכאורה נתונה הסמכות השיורית לבית המשפט.
אציין עוד כי בסעיפו האמור של חוק מידע גנטי, טרם נמחק, דובר בפירוש על סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, ויש לתת את הדעת לשאלה אם בהעדר הוראה המבהירה כיום מפורשות את הנדרש על פי חוק המרשם יש לפרש חוק זה כפירושו הקודם, היינו זה שנסמך על נוסחו דאז של חוק מידע גנטי, או שמא להפך – יש לראות את מחיקת ההוראה שבחוק מידע גנטי כמחיקה משתמעת של ההתניה שבחוק המרשם שלפיה רק הערכאה שנזכרה בשעתו בהוראתו זו של חוק מידע גנטי היא שבדיקה שנערכה על פי צו שנתנה היא תוכר לצורך המרשם.
בדיון טענה באת כוח המבקשת כי משרד הפנים הנחה כי בדיקה זו יכולה להיערך על פי צו שייתן בית הדין, ברם לעת עתה – לרבות בבקשה שלפנינו עתה – לא הוצגה אסמכתה לכך. בהקשר זה ובזיקה לדברים שנאמרו בדיון אבהיר כי הנחיה כללית של משרד הפנים, ב'חוזר' זה או אחר, המאזכרת היסמכות על הוראות של בית הדין הרבני אינה מתפרשת בהכרח כי בכל שאלה הנוגעת למרשם יהיה תוקף להוראותיו של בית דין זה, שכן עשויה היא להתפרש כמכוונת למקרים הספציפיים שבהם הוסמך בית דין זה ליתן הוראות בעניין הנוגע למרשם, וכל זאת אף מבלי שנעלה את השאלה אם אכן רשאי משרד הפנים להורות הוראה כאמור ללא שיהיו רגליה נטועות בחיקוק.
עוד טענה באת כוח המבקשת בדיון כי בית המשפט עצמו קיבל כבר טענה או בקשה מוסכמת שהגישו לו הצדדים – מרשתה באמצעותה והמשיב באמצעות בא כוחו הקודם – לעניין היות הסמכות לדון בבקשה דנא סמכותו של בית דיננו. ככל שיתברר כי אכן כך הוא ייתכן שתקום לבית דיננו הסמכות ליתן את הצו המבוקש מכוחה של הוראת סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ("לא יעבירנו עוד"). אך לעת עתה גם לאמירה זו של באת כוח המבקשת לא הובאו סימוכין, ו'למען הסר ספק' אף באשר למה שלא אמור להיות בו ספק: החלטה של בית המשפט שבה נאמר כי החלטה בבקשה ניתנה בתיק אחר, ללא שתצורף ההחלטה שבתיק האחר, או החלטה של בית המשפט שבה נתבקשה תגובה לבקשה אינה בבחינת קבלתה של הבקשה וקביעה כי הסמכות בנידון נתונה לבית הדין.
עוד אעיר כי ככל שייקבע כי בית דיננו הוא המוסמך לדון בשאלות הסדרי השהות או המזונות של ילדי הצדדים אפשר שתקום לו סמכות אגבית להורות על הבדיקה המפורשת שכן הקביעה מי הם הוריה של הקטינה משרתת את השאלות העיקריות שבתביעות הסדרי השהות והמזונות. אם כך יהיה אפשר שיידרש ולמצער רשאי יהיה משרד הפנים להיסמך על תוצאות בדיקה כאמור שעליה יורה בית דיננו, אם אכן ייעתר לבקשה ויורה עליה, גם לצורך המרשם. אך לעת הזאת, שעה שגם הסמכות בשאלות הסדרי השהות והמזונות לא נקבעה, אין בתביעות אלה כדי להעלות ארוכה בדרך של קביעת סמכות אגבית לשאלת הסמכות להורות על בדיקה כאמור.
סוף דבר, לעת עתה אין מקום להיעתר לבקשה שלפנינו, והגשת אותה בקשה בשנית או בשלישית לא תשנה זאת. לכשיוכרע, אם יוכרע, כי נתונה לבית דיננו סמכות לדון בבקשה זו, הכרעה שטרם לה ולצורכה נדרשת הגשת טיעוני הצדדים בעניין – וכך בין שתתבסס הסמכות על סמכות מקורית (למרות האמור לעיל) לעניין חוק המרשם, על סמכות אגבית או על העברת העניין אל בית הדין על ידי בית המשפט – נוכל להזדקק לבקשה לגופה.
ההחלטה מותרת בפרסום בכפוף להשמטת שמות הצדדים והקטינה ומספרי תעודות הזהות.
ניתן ביום כ' בכסלו התשפ"ו (10.12.2025).
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה
זקוקים לייעוץ או ייצוג בבית הדין הרבני?
פסקי דין רבניים עשויים להמחיש כיצד בית הדין מתייחס לנסיבות שונות, אך כל מקרה נבחן לפי העובדות, הראיות והמצב המשפטי הספציפי. לפני נקיטת פעולה בהליך גירושין, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי ולבחון את האפשרויות העומדות בפניכם.