הצדדים התגרשו ונותרה בבעלותם דירת מגורים משותפת, לגביה הסכימו בעבר על פירוק שיתוף באמצעות שמאות וזכות ראשונים לצדדים. לבקשת האיש מינה בית הדין כונס נכסים שאושר לו מתווה "מימוש מהיר" בהפחתה של כ-15% ממחיר השומה, תוך מתן זכות ראשונים לצדדים לרכישה. האישה הגישה בקשה לסתירת דין בטענה שההפחתה מקפחת אותה שכן הציגה הצעת רוכש חיצוני…

האם הגישה תביעה לחיוב האב בהשתתפות בדמי מדור עבור בנם המשותף כבן חמש המתגורר עמה. האם שכרה דירת חמישה חדרים בעלות של 5,750 ש"ח לחודש, וביקשה לחייב את האב במחצית משכר דירת שלושה חדרים ממוצעת בסך 1,500 ש"ח לחודש. האב טען כי מגיעים לאם כמיליון ש"ח מחלקה במכירת הדירה המשותפת, ובסכום זה ראוי שהיא תרכוש…

מערערת הגישה תביעת כתובה בסך 185,000 ש"ח על רקע טענותיה כי הבעל נהג כלפיה בכפיית יחסי אישות והתנהלות בעייתית בזמן נידתה. בית הדין האזורי פטר את הבעל מתשלום הכתובה, בנימוק שהאישה לא הציגה הוכחות לטענותיה. האישה ערערה לבית הדין הגדול. בהחלטתו המקורית מתח בית הדין ביקורת על פסיקת בית הדין האזורי וקבע כי בעניינים המתנהלים…

פסק הדין עוסק בחלוקת דירות של בני זוג לאחר גירושיהם. התובע טוען שהדירה בפתח תקווה שייכת לשניהם, בעוד הנתבעת דורשת להשאיר את הדירה על שמה, תוך ציון שיקולי מס. בית הדין קבע שהדירה בתל אביב שייכת לתובע, אך הדירה בפתח תקווה תחולק שווה בשווה.

בפסק דין זה נידונה שאלת הבעלות על דירות שנרכשו במהלך קשר בין בני זוג. הדירה בתל אביב נחשבה לנכס פרטי של האיש, בעוד הדירה בפתח תקווה הוכרזה כנכס משותף, לאחר שהוכח כי שני בני הזוג השתתפו ברכישתה ובתשלומי המשכנתה. ההחלטה לערער התקבלה על בסיס טענות שנוגעות לחובות ולזכויות כלפי שני הנכסים.

בית הדין הרבני הגדול קיבל את ערעור הבעל ופטר אותו מתשלום הפרשי מזונות שקוזזו, תוך חיוב האישה בהחזר תשלומי מחציות. נפסק כי בית הדין האזורי חרג מסמכותו לפי תקנות הדיון כאשר שינה את החלטותיו לטובת האישה ללא הצגת טענות או ראיות חדשות. עוד נקבע כי בהעדר הסכמה מפורשת אין לחייב אב במזונות ילדים מעל גיל…

בית הדין הרבני הגדול דחה על הסף את בקשת רשות הערעור של הבעל, ואישר באופן מוחלט את החלטת בית הדין האזורי לפסול את הטוען הרבני ומשרדו מייצוג. נקבע כי אף שבירור עבירות אתיקה מקצועית מסור ככלל לפורום המשמעתי, לבית הדין הרבני קיימת סמכות עצמאית ואחריות מוחלטת לניהול הליך הוגן – ובכלל זה לפסול מייצג כדי…

בערעור על פסק דין של בית הדין האזורי, קבעו הדיינים כי יש לאזן את משאבי בני הזוג לאחר גירושיהם, בהסתמך על הערכת שווי עסק שהייתה בבעלות הבעל. נדונה השאלה האם יש לכלול במעבר את המוניטין האישי של הבעל, שנמצא לא בר איזון. הוכרע לדחות את הערעור.

בפני כבוד הדיין הובאה בקשת רשות ערעור על החלטה שיפוטית בנוגע לסמכות בית הדין לדון בענייני רכוש וגירושין בעקבות הסכם ממון בין בני הזוג. המערערת טוענת לחוסר כנות בכריכת התביעה. בית הדין קובע שהתביעה נעשתה כדין ואינה חסרה כנות, ודוחה את הבקשה לערעור.