לפני כבוד הדיין: הרב יחיאל חיים פריימן
החלטה
לפניי בקשתו של התובע ל'סגירת התיק'.
מדברי התובע בבקשה זו עולה כי עומד הוא על גירושי הצדדים ללא חיובו בכתובה וכי נוכח דברי הנתבעת כי שוקלת היא לתבוע את הכתובה מבקש הוא, כאמור, 'לסגור את התיק'.
תחילה אבהיר אפוא:
איני יודע, שכן לא התברר לפנינו, אם מן הדין זכאית הנתבעת לכתובה אם לאו. אך כללם של דברים הוא כי כל עוד לא הוכח שהפסידה אישה את כתובתה הרי שהיא זכאית לה, כך ודאי שעה שהגירושין באים ביוזמת האיש וכל עוד לא יוכח כי אף שיזם הוא את הגירושין יש לראותם כמי ש'יצאו ממנה'.
משכך, אף שרשאי אדם לתבוע גירושין ולסבור כי לא יחויב בכתובה – אין הוא רשאי לדרוש כדרישה אולטימטיבית כי כך יהיה, נדרש הוא לשכנע את בית הדין כי האישה הפסידה את כתובתה.
ואכן, רשאי אדם לחזור בו מתביעתו לגירושין עקב החשש כי יחויב בכתובה. אדרבה: עיקר ייעודה של הכתובה הוא 'שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה'. אולם תכליתו ומהותו של ייעוד זה אינו הותרת בני הזוג מעוגנים, בבחינת 'ירעו עד שיסתאבו' כלשונו של חבר בית הדין לפנים הגר"ש דיכובסקי בתארו מצבים דומים של 'לא גט ולא שלום בית', אלא חזרה לשלום בית.
התובע לא הבהיר אם סבור הוא כי יש סיכוי שהצדדים ישובו לשלום בית ואם חפץ הוא בכך, ולפי התרשמותי בדיונים הקודמים, וכפי שהבהרתי בהחלטות קודמות – לא זהו המצב.
אכן בית הדין בתוך עמו יושב ובקי ורגיל הוא בתעלולים משפטיים שסבורים בעלי דין לנקוט. בכלל זה גם מוכרת הטקטיקה של משיכת תביעת גירושין כדי לגרום לצד שכנגד להגיש תביעה כזו, מתוך מחשבה שהתוצר הסופי באשר לגירושין יהיה זהה ויושג בין כך ובין כך אך הצד שיוגדר 'נתבע' 'ירוויח נקודות' בעת הדיון על הכתובה.
משכך מוצא אני לנכון להתריע ולהבהיר כי לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר.
אכן ככל שלא תעמוד לפנינו תביעה לא נדון בגירושין ולא ניתן פסק דין להם, ואכן אין מקום לאכוף על אדם את המשך ההתדיינות בתביעתו שלו. אך ככל שעל רקע ההליך הנוכחי שייפסק אם תתקבל בקשת התובע ייפתח הליך חדש שאחריתו גירושין, תיבחן שאלת הכתובה – אם תוגש תביעה בעניינה – בזיקה להליך הנוכחי, ללא שהתובע דנן ייהנה מיתרון בשל הגדרתו בהליך שייפתח 'נתבע'. זאת משום שכפי שהתבאר לא אחת בפסקי הדין אין זכאותה של האישה לכתובה או אי זכאותה לה תלויה בשאלה מי הגיש את התביעה אלא בשאלה ממי 'יצאו הגירושין' – מי מבני הזוג הוא שהביא במעשיו להם, זהותו של מגיש התביעה עשויה להיות אינדיקציה לעניין המענה לשאלה זו ובמקרים רבים יש בה כדי להעביר את נטל הראיה מבן הזוג האחר אל בן זוג זה, אך אין היא עצמה בבחינת מענה לשאלה. ושעה שיודע בית הדין באופן בלתי אמצעי כי הליך גירושין שיזם כביכול אחד מבני הזוג הוא תוצר והמשך ישיר, בפן המהותי, של הליך שיזם משנהו ושהופסק משיקולים טקטיים – אין כל משמעות לשאלת זהותו של בן הזוג שיזם את ההליך האחרון.
שאלת הזכאות לכתובה תיבחן, ככל שיידרש בית הדין לכך, בפני עצמה, תוך בחינת מכלול העובדות שיוכחו ושמהן בלבד ייגזר המענה לשאלה ממי 'יצאו הגירושין', בין שיהיו הגירושין עצמם תוצאתו של פסק דין שיינתן בהליך הנוכחי ובין שיהיו תוצאתו של הליך שתנקוט הנתבעת אם אכן 'ייסגר' התיק הנוכחי, ללא שזהותו של בן הזוג שיזם את ההליך בפן הפורמלי תשפיע על המסקנה.
משהובהרו המשמעויות בהיבט המהותי נעבור לפן הפרוצדורלי ולעצם הבקשה שלפנינו:
'סגירת תיק' היא כידוע פעולה מנהלית בלבד, חסרת משמעות משפטית, בפן המשפטי משהוגשה תביעה עשוי ההליך להסתיים באחת מארבע דרכים: קבלת התביעה, פשרה, דחיית התביעה או מחיקתה. שתי הדרכים הראשונות כמובן אינן עשויות להיות תוצר של הבקשה שלפנינו עתה וברור כי פרשנות שלפיה אותן מבקש התובע אינה יכולה לעמוד על הפרק, אולם עדיין שומה עלינו לדעת אם מבקש הוא, ולו בפן הפורמלי, לחזור בו מתביעתו ולהודיע למעשה כי מבקש הוא או 'מסכים' כי תידחה, או שמא אין הוא מבקש לדחות את תביעתו אלא למחוק אותה.
להבהרה אם בכך עסקינן או בכך עשויות להיות כידוע השלכות שונות, ולפיכך יואיל התובע להבהיר בתוך שבעה ימים את בקשתו – המבקש הוא כי תידחה תביעתו שלו או כי תימחק בלבד. לאחר שתובהר הבקשה תגיב לה הנתבעת בתוך שבעה ימים נוספים ולאחר מכן תינתן החלטה לגופה של בקשה.
ההחלטה מותרת בפרסום בכפוף להשמטת שמותיהם של הצדדים ומספרי תעודות הזהות שלהם.
ניתן ביום כ"ח במרחשוון התשפ"ו (19.11.2025).
הרב יחיאל חיים פריימן
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה
זקוקים לייעוץ או ייצוג בבית הדין הרבני?
פסקי דין רבניים עשויים להמחיש כיצד בית הדין מתייחס לנסיבות שונות, אך כל מקרה נבחן לפי העובדות, הראיות והמצב המשפטי הספציפי. לפני נקיטת פעולה בהליך גירושין, חשוב לקבל ייעוץ מקצועי ולבחון את האפשרויות העומדות בפניכם.