לפני כבוד הדיינים: הרב צבי בן יעקב, הרב שניאור פרדס, הרב משה אמסלם

החלטה

בפנינו ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי פ"ת, בראשות כבוד הראב"ד הרה"ג בנימין אטיאס שליט"א, מיום 27.11.2025, השוללת את סמכות ביה"ד לדון בשאלה הרכושית העוסקת בנכס במושב ג', המצוי בהליך רישום על שם המערער.

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 28.6.2007, ולהם ארבעה ילדים: א' (יליד 2009), ר' (יליד 2010), נ' (ילידת 2013), וט' (ילידת 2018). בתאריך 30.4.2024 תבע המערער גירושין, כשהוא כורך לתביעתו עניינים נוספים, בהם את הנושא הרכושי.

בתוך הנושא הרכושי, נכרך גם עניין הנחלה במושב ג'. בהתאם לכתב התביעה, הצדדים גרו כל השנים ביחידה הנמצאת בשטח הנחלה שבבעלות אם המערער. היחידה – גודלה 154 מ"ר. עם נישואי הצדדים, הורי המערער פיצלו את מבנה המגורים, ויצרו שתי יחידות מגורים נפרדות. עד לשנת 2009 התגוררו הצדדים ביחידה הקטנה שגודלה כ-60 מ"ר, ומשנת 2009 ועד שנת 2018, עברו להתגורר ביחידה הגדולה, כשהקטנה מושכרת ע"י אם המערער.

בשנת 2014, כשלצדדים 3 ילדים, ביקש המערער מאימו רשות לעשות שיפוץ ולאחד את שתי היחידות. לא נכנס לטיעונים בעניין מימון השיפוץ וכו', הדבר עשוי להתברר במסגרת ההליך הרכושי, ואין המקום להעלות טענות או עובדות בהקשר לנ"ל. השיפוץ התעכב מספר שנים, ובחודש ינואר 2018 הסתיים, והצדדים עברו לגור ביחידה המאוחדת, בה הם מתגוררים עד היום.

בתאריך 16.4.2009, הודיעה הסוכנות היהודית, בהתאם להתחייבותה של אם המערער, גב' ר', כי המערער – ב', הינו הבן הממשיך, לאחר פטירתה (אמנם בטופס יש אפשרות להוסיף את בת הזוג של הבן הממשיך, שמה ומספר ת"ז שלה, אך בנדו"ד הדבר לא הוסף, וממילא מערער דנן הינו הבן הממשיך). הרישיון להעברת הזכויות, הינו בהתאם לסעיף 20 ה לחוזה השכירות מיום 23.5.2009, בין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), והסוכנות היהודית (החוכרת מרמ"י), לבין מושב ג'. להלן הרישא של המכתב:

לכבוד

אחראי מחוז לחוזים חקלאיים

מחוז: מרכז

מנהל מקרקעי ישראל

א.ג.נ,

הנדון: הודעה על קביעת בן ממשיך במושב ג' משק מספר וכו'

1. רצ"ב כתב התחייבות מתיישבים בחתימתנו מתאריך 05.04.2009 ובחתימת גב' ע' ת"ז […] שהנם בני רשות בלעדיים במשק מאת הסוכנות היהודית לא"י שעל פיו, נמסור את זכויותיהם במשק רק לבנו: ב'      ת"ז […]    ובן/בת זוגו: _______ ת"ז ____________

בהתאם לפסיקה (ע"א 3836/93, ברמלי נ' ברמלי, ע"א 483/16 יהודאי נ' חלמיש), זכות "בר רשות" בקרקע, הינה זכות אישית, שאינה חלק מנכסי העזבון. עוד נקבע בפסיקה (ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי), שבר רשות בקרקע רשאי להעביר את זכותו בנחלה, בהתאם להסכם הרישיון.

בתאריך 1.1.2025 נפטרה גב' […] , אם המערער. לאור האמור, המערער הינו בעל הזכויות בנחלה, החל מיום פטירת אימו, והוא הבן הממשיך היחיד, ואין לאחיו של המערער חלק ונחלה בנחלה הנ"ל, כאשר הוראות חוק הירושה לא חלות על הנחלה, לאור ההוראה מיום 16.4.2009 של הסוכנות היהודית, למנהל מקרקעי ישראל.

הליך הרישום של המערער בנחלה, מעט מורכב. הוא דורש הגשת טפסי בקשה מיוחדים, מסמכי ירושה, תצהירים והתחייבויות (הגם שכאמור בן ממשיך, אינו שייך לדיני הירושה). כל זאת בהתאם לנוהל B37/02 – נוהל העברת זכויות שנקבע ע"י רמ"י, ומחייב תאום בין רמ"י והסוכנות היהודית.

המערער החל כבר בהליך העברת הזכויות ורישום הנחלה על שמו, אך הרישום בפועל אינו תלוי אלא ברמ"י והסוכנות היהודית, ובוודאי שאינו מצוי בשליטתו.

ללא כל קשר לנושא הנחלה, אחי המערער הסתלקו משאר עיזבון האם לטובת המערער, ובתאריך 27.10.2025 ניתן ע"י רשם ביהמ"ש לע"מ ת"א, צו קיום צואה וירושה, ולפיו המערער זוכה בחלק שלם בעיזבון האם גב' […]. ההסכם שבין היורשים, שבעקבותיו ניתן צו קיום צואה וירושה, שולל מאחי המערער כל זכות בנחלה, ולכל היותר מעניקה להם זכות כספית בהתאם להסכם.

המשיבה טענה בבי"ד קמא, שהואיל והנחלה לא רשומה עדיין ע"ש המערער, אין לביה"ד הרבני סמכות לדון ביחסי הממון שבין הצדדים, בהתייחס לנכס שאינו רשום בבעלות מי מהצדדים. בי"ד קמא בהחלטתו מיום 27.11.25 קיבל את טענת המשיבה, וקבע שהואיל והנכס לא רשום ע"ש המערער, אין לביה"ד סמכות לדון בעניין:

"בהינתן שהנחלה במושב […] כפי שמופיע בתביעת חלוקת רכוש של הבעל בזמן כתיבת החלטה זו עדיין אינה מופיעה על שמו של הבעל אלא ע"ש צד ג'.

ובהינתן שלמרות צו הירושה שניתן בנוגע לנחלה, ע"פ האמור בהסכם בין היורשים מ-16.2.25 עמ' 3 פס' 7.2 זכויות האחים 3 היורשים: סעיף א'-ב'. -נציין שהסכם זה לא אושר ע"י ביהמ"ש –

עדיין יש בשלב זה לצד ג' -דהיינו 3 האחים – זכויות בנחלה.

ומשכך הם פני הדברים דהיינו:

 א.  רישום הנחלה כיום ע"ש צד ג'.

 ב.  קיימים כיום זכויות בנחלה לצד ג'.

הסמכות לדון בנחלה הנ"ל אינה מסורה לביה"ד בהינתן האמור לעיל.

לאור האמור לעיל מוחלט

כל האמור בכתב תביעה של הבעל בנוגע לנחלה הנ"ל על כל מרכיביו וסעיפיו כמופיע בכתב התביעה של הבעל לא ידון בפני ביה"ד."

נציין שבתאריך 30.12.25, בי"ד קמא ניסה להביא את הצדדים להסכמות. המשיבה, כך נראה קבלה את אשר בקשה, אולם לאחר 14 יום הודיעה לבי"ד קמא כי היא אינה מוכנה לחתום על ההסכם.

ביה"ד קרא ושמע את טיעוני ב"כ הצדדים, והובהר באר היטב, וללא כל צל של ספק. הסמכות של בית הדין הרבני הינה לדון בכל עניני הרכוש שבין הצדדים. כל זכות שיש למי מהצדדים, בין אם היא רשומה על שמו או אינה רשומה על שמו. הסמכות של בית הדין הרבני, מכוח הכריכה, לדון על יחסי הממון בין הצדדים, אין לביה"ד סמכות לדון בין מי מהצדדים לצד ג, אך אין בכך כדי לגרוע מסמכות ביה"ד לדון בכל יחסי הממון שבין בני הזוג, אף על ממון שאינו רשום ע"ש מי מהצדדים. בפרט בנדו"ד, שהרישום הינו בבחינת "מחוסר זמן" בלבד, הליך טכני שיושלם בקצב שיקבעו רמ"י והסוכנות היהודית.

הבאנו לכך שתי דוגמאות. שמעון תובע את ראובן על חוב כספי. הדבר נידון בבית המשפט. בין לבין, שמעון ואשתו דינה, מצויים בהליך גירושין ואיזון משאבים. האם דינה אינה יכולה לתבוע שבית הדין יקבע את חלקה בתביעה נגד ראובן, אם וכאשר יזכה שמעון בתביעה? הגם שמדובר בכספים שהם כעת "על העץ", ודאי יש לביה"ד סמכות לדון ולפסוק בעניין.

או דוגמא נוספת – שמעון שרכש דירה מראובן, אין הערת אזהרה וכו', וראובן ביטל את המכר, ושמעון וראובן דנים בבית המשפט בעניין. האם דינה אשת שמעון, אינה יכולה לדרוש מבית הדין לפסוק לה את חלקה בדירה, אם וכאשר יזכה שמעון בדין?

הטענה של יעילות דיונית, לדון בעניין בביהמ"ש לע"מ, אינה נכונה עובדתית ואינה נכונה משפטית. אינה נכונה עובדתית, מפני שבין כל הנוגעים בדבר (רמ"י, הסוכנות, אחי המערער) אין כל התדיינות בביהמ"ש לע"מ. וגם אם הייתה איזו התדיינות, הדיון בין הנ"ל למערער ובין המערער למשיבה, לא יתקיים אצל אותו שופט אלא כל תיק אצל שופט אחר. ובנתונים הקיימים, אדרבא, פיצול הרכוש בין שתי ערכאות, הוא היוצר חוסר יעילות דיונית.

אך מעבר לכך, הואיל והסמכות נתונה לבית הדין לדון בענייני הרכוש, חובתו של בית הדין לדון בנתון לסמכותו, ואינו יכול להתנער מהזכות שהיא חובה. משכך, הואיל והסמכות של בית הדין הרבני לדון בעניין הנחלה, ביחסים בין המערער למשיבה, מכוח הכריכה לתביעת הגירושין, חובתו של ביה"ד לדון אף בנושא הנחלה.

לאור האמור, מקבלים את הערעור, והסמכות לדון בעניין הנחלה במושב ג', נתונה לבית הדין הרבני.

אין צו להוצאות.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ט' בשבט התשפ"ו (27/01/2026).

הרב צבי בן יעקב                  הרב שניאור פרדס                       הרב משה אמסלם

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה