עקרונות לקביעת מועד הקרע מהגשת בקשה ליישוב סכסוך או מתביעת הגירושין – 1600759-1 – ביה"ד הגדול

לפני כבוד הדיין: הרב צבי בן יעקב

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי פ"ת, בראשות כבוד אב"ד הרה"ג יצחק רפפורט שליט"א, מיום 24.6.2026, ולפיה מועד הקרע שבין הצדדים נקבע ליום הגשת תביעת הגירושין, ולא ביום הגשת הבקשה לישוב סכסוך – כשנה לפני כן.

ערעור על ההחלטה הנ"ל מצריך רשות, הואיל וההחלטה אינה עומדת בגדרי תקנה קלב (1) לתקנות הדיון, אחר ומדובר בהחלטה שהיא החלטת ביניים, שממנה תיגזר ההחלטה הסופית בעניין איזון המשאבים. כך שלפניי 'בקשה לרשות ערעור'.

הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 16.6.2008, ולהם 3 ילדים.

בתאריך 30.12.2024 פתחה המשיבה בקשה לישוב סכסוך (בביהמ"ש לע"מ בפ"ת), וכ- 11 חודשים לאחר מכן, בתאריך 2.12.2025, תבע המערער גירושין, וכרך לתביעתו עניינים נוספים, ובהם את נושא הרכוש.

באשר למועד הקרע, הצדדים נחלקו ביניהם. המערער ביקש שמועד הקרע יקבע בהתאם לנוהג – למועד הגשת הבקשה לישוב סכסוך, היינו, בחודש דצמבר 2024, ואילו המשיבה טענה שבמהלך הזמן נעשה ניסיון לשלום בית, ניסיון שהיה כן מצידה, ולא היה קרע במשך אותה תקופה.

בי"ד קמא קיבל את עמדת המשיבה, תוך קביעה עובדתית שהקרע לא היה בבחינת "קרעין שאינם מתאחין" (ראה מסכת מועד קטן כו,א, בהשאלה כמובן לנדו"ד). כך נכתב בהחלטת כבוד בי"ד קמא:

"בעניין מועד הקרע, לאחר שבית הדין עיין בסיכומי הצדדים ולאחר מכן אף שמע את הצדדים פעם נוספת, נראה לקבוע, שעל אף שהאישה פתחה הליך ליישוב סכסוך בדצמבר 2024, הרי שבניגוד לנטען על ידי הבעל, היו ניסיונות כנים מצד האישה לחזור לשלום בית. כמו כן, בניגוד לטענות האיש שלא היו יחסי אישות בין הצדדים, לאור ההתכתבות בה מביע האיש את חששו שהאישה נכנסה להריון עולה שהצדדים קיימו יחסי אישות לאחר מועד הקרע, וטענות האיש אינן אמת.

האיש ניסה ליצור מצג שהאישה ביקשה לקחת כספים מהחשבון המשותף והורתה לבנק לבצע פעולות רק באמצעות שתי חתימות – עוד טרם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בדצמבר 2024. אלא שגם כאן התברר שמדובר במצג שווא, והפעולות נעשו ע"י האישה – לאחר שהאיש סירב להמשך בטיפול הזוגי, והגיש תביעת גירושין – בנובמבר 2025, וכן לאחר שהאיש משך כספים מהחשבון המשותף, כך שאין לראות בהתנהלות האישה בתקופה שלאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, כמורה על קרע מוחלט.

נכון שחוק יחסי ממון בין בני זוג נחקק טרם חקיקת חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, ובדומה להגשת תביעת גירושין על אף שהצד המגיש את תביעת ירצה לבחון את האפשרות לשלום בית, ואין בכך מבחינת הנוהג סיבה להמשך השיתוף הכלכלי, הליך יישוב הסכסוך במהותו פחות מהותי בהעדר צורך בהגשת טענות משפטיות.

אך בסעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג נקבע:

(א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א) הליך להתרת נישואין;

(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

החוק הצריך תקופה של שנה ממועד ההגשה על מנת לבחון את סופיות הקרע והחוק לא רואה בהגשת התביעה בפני עצמה כמועד קרע. אמת, שהנוהג הוא שלא לפעול על פי הוראות החוק, ולקצר את תקופת ההליכים למועד הגשת התביעה.

אולם, בנסיבות שלפנינו וודאי שהגשת יישוב הסכסוך לא מראה על מועד 'קרע בלתי ניתן לאיחוי', ולכן יש להיצמד לקביעת החוק, אולם, ללא המתנה של עוד 12 חודשים.

על כך יש להוסיף, שלנוכח האמורפיות הטבועה מבחינה מהותית בבקשה ליישוב סכסוך, על מנת למנוע צורך בהליך משפטי סבוך המתחקה אחר רצונותיו הנסתרים של מגיש הבקשה, יש להעדיף את היעילות המשפטית ולבכר פעולות משפטיות גלויות וברורות כקובעות את מועד הקרע.

לאור האמור, יש לקבוע שמועד הקרע הוא מועד הגשת תביעת הגירושין 2.12.2025."

ללא ספק ניתן לקבוע כי החלטת בי"ד קמא מנומקת עובדתית ומשפטית.

מנומקת עובדתית – הואיל ובמקרה שלפנינו לא היה מדובר בתקופה של קרע, אלא בבחינת המצב, תוך ניסיון לשלום בית. יש מקרים בהם הבקשה ליישוב סכסוך תחשב למועד קרע. כאשר לולי חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, היה מי מהצדדים מגיש תביעת גירושין, והחוק חסם אותו להגיש תביעה, כי אז הפרשנות המשפטית הנהוגה בבתי המשפט ובבתי הדין, שהקרע היה קיים כבר במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ואי הגשת התביעה נבעה מחסימה חוקית, אך הקרע היה נוכח באותה עת. יש מקרים בהם הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כנה ואמיתית, לבחון את ישוב הסכסוך, ובמיוחד, לבחון שלום בית. הצדדים ממשיכים בחיים סבירים, אישית וכלכלית. חיים סבירים יכולים להתנהל תחת רקע ומטריה של בקשה ליישוב סכסוך, וגם אם אין לפנינו שיא גבוה של זוגיות – אך גם 'קרע' אין כאן. במקרים אלה מועד הבקשה ליישוב סכסוך לא יחשב כמועד קרע.

בי"ד קמא קבע קביעה עובדתית שהמקרה שלפנינו, הבקשה ליישוב סכסוך לא הוגשה כתחליף להגשת תביעת גירושין או תביעה רכושית, אלא ניסיון כן ליישב את הסכסוך בדרכי שלום, כולל שלום בית, כולל יחסי אישות וכו'. משכך אין מקום לקבוע שהגשת הבקשה ליישוב סכסוך כמוה כהגשת תביעה רכושית או תביעה לגירושין, שנמנעה מחמת החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, ולכן מועד הקרע יחשב כיום הגשת תביעת הגירושין או/ו הרכוש.

הואיל ובי"ד דנן אינו נוהג לחלוק על קביעות עובדתיות של בי"ד קמא, והואיל ונימוקיהם נראים נכונים, אין מקום להתערבות בי"ד דנן במקרה זה.

בנוסף אציין, ש"ברירת המחדל" צריכה להיות הגשת תביעת גירושין או תביעה רכושית, כמועד הקרע. כאשר מוכח שהבקשה ליישוב סכסוך באה מכורח החוק, והקרע היה באותו מועד, או שכך נראה לעיני ביה"ד, שלולי החוק היו מגישים תביעה ראשית, רק במקרה זה מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יחשב כמועד הקרע.

בכל מקרה של ספק, הרי ש"ברירת המחדל" הינה התביעה הראשית, כפי שנימק בי"ד קמא בהחלטתו, ורק כשהוכח שהקרע היה קיים במועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, יש לקבוע את המועד הנ"ל כמועד הקרע.

יש מקרים בהם בית הדין נוטה "לגלגל" את הבקשה לערעור בזכות. לאמור – בית הדין נותן למערער את הזכות לטעון בעניין מועד הקרע, אך לא לעת הזאת אלא אם יחליטו להגיש 'תביעה בזכות' בעניין הרכוש, וזאת על מנת למנוע מהצדדים הוצאות משפטיות מיותרות ועיכוב הליכים. אולם במקרה זה הדברים ברורים למעלה מכל ספק, ואין מקום לאפשר זאת.

כאמור, בי"ד קמא נימק עובדתית ומשפטית את החלטתו, ואין כל מקום להתערבות בי"ד דנן.