לפני כבוד הדיינים: הרב יגאל לרר, הרב צבי בן יעקב, הרב שניאור פרדס
החלטה
בפנינו ערעור על החלטת כבוד ביה"ד הרבני האזורי ב"ש, בראשות כבוד אבה"ד הרה"ג אריאל אדרי שליט"א, מיום 10.11.2025, ולפיה יבוצע פרוק שיתוף בבית הצדדים שבקיבוץ ר', בהתאם להחלטה שניתנה ביום 9.9.2025, אף שבאותו מועד לא התקבלה עדיין חוו"ד האקטואר העוסקת באיזון המשאבים שבין הצדדים. יצוין שחוו"ד המומחה, רו"ח ועו"ד, עמית חרחס, התקבלה בתאריך 25.11.2025 – מספר ימים לאחר הגשת הערעור, וכדלהלן.
הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 6.10.2008, ולהם שלוש בנות: התאומות מ' ונ' (ילידות 2011), וכ' (ילידת 2018). הצדדים התגוררו בקיבוץ ר', ובאוגוסט 2023 עברו ללונדון, כשהמשיב מועסק שם בתחום הסייבר. בתאריך 6.1.2025 הצדדים התגרשו כדמו"י בביה"ד בלונדון (גירושין שאושרו בישראל ע"י ביה"ד הרבני בב"ש).
בתאריך 17.3.2025, ניתן ע"י בי"ד קמא צו לפרוק שיתוף בבית הצדדים בקבוץ:
"בהסכמת הצדדים נקבע מועד הקרע לתאריך 08.08.24 עת החל הליך יישוב הסכסוך.
לעת עתה ניתן צו לפירוק שיתוף בנכס המשותף.
הצדדים ינסו למכור את הנכס בכוחות עצמם עד לתאריך 01.09.25.
ככל שלא יעלה הדבר בידם ימונו ב"כ הצדדים ככונסים לפי בקשה."
לאחר שבתאריך 11.8.25 הודיע המומחה רו"ח אבינדב טל, שאינו יכול לטפל באיזון המשאבים בין הצדדים, הואיל ויש נכסים שאין לו הכשרה לטפל בעניינם, ולאחר שמונה מומחה חדש, בי"ד קמא בהחלטתו מיום 9.9.25, האריך את המועד למינוי כונס נכסים למכירת הבית בקיבוץ
"נוכח הודעת האקטואר מוארך מועד הכינוס עד לתאריך 01.11.25.
ממועד זה ובלא קשר לתוצאות חוו"ד האקטואר ימונו ב"כ הצדדים ככונסי נכסים."
בתאריך 10.11.25 הבהיר בי"ד קמא בהחלטתו, כי מועד הכינוס – 1.11.25, עומד בעינו. על החלטה זו הגישה המערערת את הבקשה לר"ע, בטענה שיש להמתין עם פרוק השיתוף בבית, עד לקבלת חוו"ד סופית מהמומחה.
נציין, שבין לבין, בתאריך 16.10.25, התקבלה חו"ד של השמאי עו"ד ליאון פרץ, ששומת הבית עומדת ע"ס של 1,063.000 ש"ח.
המערערת טענה שהיא מבקשת לקיים חקירה על כספים נוספים, שיתכן והמשיב העלים. היא מסתמכת על האמור בסעיף 8 לחוו"ד המומחה, ראה עמ' 3 לחוו"ד.
עוד נציין, שבתאריך 2.9.2025 הגיעו הצדדים להסכמות בביהמ"ש לע"מ בלונדון, על איזון משאבים של כספים ונכסים שהיו בלונדון, כפי שיפורט להלן, באופן שהמערערת תקבל 55% והמשיב 45% (המשיב בכתב התשובה מסביר מדוע נאלץ להסכים לחלוקה לא שוויונית, ואכמ"ל).
נציין את הכספים שהיו בבריטניה (בחשבון/ חשבונות בנק), בסכום של 87,000 לי"ש, מהם קבלה המערערת 47,850 לי"ש. מכוניות – 20,000 לי"ש, מהם קיבלה המערערת – 11,000 לי"ש. סה"כ קבלה המערערת 58,850 לי"ש (בספטמבר 2025 עמד השער על סביבות 4.5 ש"ח ללי"ש, וכיום בסביבות 4.25 ש"ח), כך שנכון למועד ההסכם, קבלה המערערת 264,825 ש"ח.
בנוסף מחסכון ילין לפידות, קבלה מעל 400,000 ש"ח.
בתאריך 25.11.25 הגיש המומחה את חוו"ד. בהתאם לדו"ח המומחה, היא עשויה לקבל סכומים נוספים. איזון זכויות סוציאליות נזילות – 32,955 ש"ח. איזון זכויות סוציאליות לא נזילות – 426,082 ש"ח. ובנוסף כספים נוספים בהתאם לדו"ח.
לאור האמור, הואיל ומחצית שווי הבית עומד על סך של 531,500 ש"ח, שהוא נמוך מהסכומים שכבר קיבלה המערערת במסגרת איזון המשאבים, מוצא בית הדין כי אין כל מקום להמתין עם פרוק השיתוף בבית. גם אם המערערת מעוניינת בחקירה על כספים נוספים, אין זה מן הדין ומן הצדק לעכב את פרוק השיתוף בבית הצדדים, עד אשר יחליט בי"ד קמא אם לבצע את החקירה המבוקשת, ועד אשר תבוצע החקירה (אם תבוצע), ועד אשר תוכרע.
לאור האמור קובע בית הדין כדלהלן:
1. הערעור נדחה, ופועל יוצא, שעיכוב הביצוע שניתן ע"י ביה"ד בתאריך 18.11.25 – בטל.
2. מחייבים את המערערת לשלם למשיב הוצאות משפט בסכום של 5,000 ש"ח.
ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום ח' בשבט התשפ"ו (26/01/2026).
הרב יגאל לרר הרב צבי בן יעקב הרב שניאור פרדס
עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה
שוקלים להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול?
לפני הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור חשוב לבחון את פסק הדין, המועדים, עילות הערעור והמסמכים שבתיק.
