בבית הדין הרבני בתל אביב נדונה תביעת גירושין בין בני זוג, לאחר 40 שנות נישואין ושלושה ילדים בוגרים. האישה טוענת להתנהגות אלימה מילולית מצד הבעל וניסיון התאבדות, ומבקשת לקבל כתובה ולקבוע זכויות רכוש על דירה ששייכת לה. בית הדין קובע שהאישה זכאית לכתובה בסך 1,034,000 ש"ח והדירה תישאר בבעלותה.

בית הדין הרבני הגדול בירושלים דן בערעור של בעל שרצה להפסיד את אשתו מכתובתה. המערער טען כי האישה אינה מקיימת יחסי אישות עמו ושהיא בגדה בו, אך לא הצליח להציג ראיות מספקות. בית הדין קבע שאין עילה להפסיד את האישה מכתובה וחייב את המערער לשלם סך 20,000 ₪ הוצאות משפט.

בפני בית הדין הרבני האזורי אריאל הוגשה בקשה להערכת מסת נכסים בעקבות נזק ראייתי. הוחלט להמשיך בהליכי הדיון למרות ערעור על דחיית בקשת פסילה שהגיש האיש. בית הדין הגדול אישר את המשך ההליכים ובכך חידד את סמכותו של בית הדין האזורי בעניין.

בפסק דין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים נדונה חוויית בני זוג בנושא חלוקת רכוש לאחר גירושיהם. המערער דרש הכרה בשיתוף ספציפי בזכויותיו בדירת המגורים של האישה, אך בית הדין הגדול קבע כי אין די בטיעוניו להוכיח כוונת שיתוף קנייני. הדירה תישאר בבעלות האישה, והמערער יזכה להחזר חלקי מהמושקעים בהשבחת הנכס.

ערעור על פסק דין בבית הדין הרבני הדוחה בקשת אישור יהדות של המבקשת, פלונית. בית הדין קבע כי לאחר בדיקות וראיות, המבקשת רשומה כנוכריה ואינה יהודיה. בית הדין הפרטי קבע את ההפך, אך פסקי הדין קודמים הראו שעליו להסתמך על בירורים רשמיים. פסק הדין המקורי נשמר.

ערעור על פסק דין בענייני רכוש נדחה על ידי בית הדין הרבני הגדול. המערער טען להערכה לא מבוססת של המומחה. המומחה קבע את שווי החברות בבעלות המערער, תוך ניכוי מס דיבידנדים, דבר שנדחה. בסופו של דבר, נקבע כי המערער לא הוכיח את טענותיו.

בבית הדין הרבני הגדול נדחה ערעור על חיוב כתובה בסכום 52,000 דולר בעקבות תביעת גירושין של המשיבה. ההחלטה התבססה על מעשי המערער, כולל קשרים רומנטיים עם נשים זרות, שנחשבים לעילה מוצדקת לגירושין. המערער, שהכחיש את הדברים, חויב גם לשלם הוצאות משפט.

בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעור המערערת על פסיקת מזונות לארבעת ילדיה. בית הדין קבע שהאב ישלם סכום כולל של 3,800 ₪ לחודש, כאשר הוכח שהילדים בפנימייה מקבלים את כל צרכיהם מן המדינה. המערערת לא הצליחה להציג טענות חדשות ומשמעותיות לערעור, ולכן ההחלטה נותרה בעינה.

בבית הדין הרבני הגדול נדחה ערעור על החלטת בית הדין האזורי אשר סירב להחזיר הוצאות בגין הליך הוצאה לפועל. המערער פעל בניגוד להוראות בית הדין כשפתח בהליך הוצל"פ ללא אישור. בסופו של דבר, המשיבה פעלה בתום לב ולא הייתה אחראית לעיכוב בתהליך.

בעקבות ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי בנושא מעבר מוסד חינוכי, נדונה בקשת המערער לעכב את רישומה של הבת לאולפנת ע'. בית הדין קבע כי לא ניתן לכפות עליה ללמוד במקום שאינה רוצה בו, לפי המלצת האפוטרופסית. הבקשה לעיכוב נדחתה על הסף, תוך התחשבות ברצון הילדה.