בתיק בבית הדין הרבני הגדול נדונה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסיקתא שניתנה בבית הדין האזורי, בה נקבעו דמי מזונות ודמי מדור. בית הדין קיבל את הבקשה לביטול הפסיקתא, עקב הטעיה והגשת דרישה שלא התבססה על החלטות קודמות. ב"כ המלומדת חייבת להסביר את התנהלותה.

פסק הדין בערעור זה השיב לבית הדין הרבני את סמכותו לדון במזונות ילדים במסגרת גירושין. ההחלטה הקודמת שקבעה חוסר סמכות בוטלה, והוחלט כי כל ההחלטות שהתקבלו בנושא מזונות הילדים יישארו בתוקף. מובהר כי ההליך יימשך בהרכב אחר בבית הדין האזורי.

בפסק דין שניתן בבית הדין הרבני בנתניה, נדונה תביעת מזונות שני ילדים על ידי האם, כאשר האב טוען להעדר סמכות לדון בתביעה. פסק הדין הכיר בחיוב האב במזונות הילדים, אך הדגיש את הצורך בחלוקת העול הכלכלי גם על האם בהתאם ליכולותיהם, תוך התחשבות בשינויים חברתיים וכלכליים.

בבית הדין הרבני אריאל התקיים דיון בתיק גירושין, אליו נכרך נושא מזונות ילדים. במהלך הדיון הוסכם על גירושין, בעניין המזונות נקבע כי האב חייב לשלם 2,724 ש"ח לחודש עבור הילד, כולל דמי טיפול ומדור. הוסכם על מינוי אקטואר לשם הערכת רכוש הצדדים ועל דיון נוסף במחלוקות החוקיות.

בית הדין הרבני באריאל דן בבקשה לעיון מחדש בקביעתו בנוגע לסמכות לדון בתביעת רכוש, שמקורה בתביעת הגירושין. התובע טוען שהוא הקדים את הנתבעת בהגשת התביעה, והנתבעת טוענת אחרת. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה וההחלטה המקורית נותרה בתוקף.

ביה"ד הרבני קיבל בקשה לחיוב הוצאות בתביעה שהוגשה על ידי האישה, אשר נמצאה כתביעה קנטרנית וחסרת בסיס. התביעה נשללה, והאישה חויבה לשלם 2,500 ₪ למשיב. הוכח שהבקשה עמדה בניגוד להחלטות קודמות, והצו שניתן פקע. התיק נסגר לאלתר.

ערעור בבית הדין הרבני הגדול עוסק בתוקף שתי צוואות של המנוחה ל.ש. המערערת טוענת שלא ניתן לחזור מהצוואה הראשונה , בעוד שהמשיב טוען כי לא התקיים התנאי להקמת ישיבה. בית הדין קובע שאין לו סמכות לדון בתחום הזה ומבטל חלק מהממצאים הקודמים.

בית הדין הרבני הגדול דחה את בקשת פלוני לערער על פסיקת המזונות מהעבר, בטענה שהמבקש לא ערער בזמן ובחר שלא לעשות זאת אף כשהיה לו ייתרון להגיש ערעור. בנוסף, נחקרו הטיעונים לפיהם פסיקת המזונות הייתה בלתי חוקית, ונקבע כי יש לשמור על טובת הילדים.

בית הדין הרבני הגדול בירושלים דן בערעור של אישה בעניין חיוב גט. לאחר שמיעת טענות הצדדים, בית הדין קיבל את הערעור והפנה את בני הזוג לייעוץ זוגי מקצועי, במטרה לשקם את מערכת הנישואין. המערערת התחייבה למחוק תביעת רכוש התלויה בבימ"ש.

בערעור לבית הדין הרבני, נדונה בעלות על דירה בקיבוץ, שהאישה רכשה לבדה עם כספים ממקורות משפחתיים. בית הדין קבע שהדירה שייכת לאישה בלבד, לאחר שהוכיחה שהאיש לא היה שותף לרכישה. הערעור של האיש נדחה, וההוצאות המשפטיות יחסרו מעיזבון המערער.