עגינות וסרבנות גט

עגינות וסרבנות גט בבית הדין הרבני | מדריך משפטי

מהי עגינות ומהי סרבנות גט?

עגינות וסרבנות גט הן מן הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר המתעוררות בהליכי גירושין של בני זוג יהודים. כאשר אחד מבני הזוג אינו יכול להשתחרר מקשר הנישואין משום שהגט אינו ניתן או אינו מתקבל, עלולות להיות לכך השלכות הלכתיות, משפטיות ואישיות משמעותיות.

בישראל, ענייני נישואין וגירושין של יהודים מצויים בסמכותם של בתי הדין הרבניים. לכן, כאשר מתעורר מצב של סרבנות גט או עגינות, יש חשיבות מיוחדת להבנת ההליך בבית הדין הרבני, להחלטות שכבר ניתנו ולכלים המשפטיים וההלכתיים העומדים לרשות הצד המעוניין להביא לסיום הנישואין.

עם זאת, חשוב להבחין בין מצב שבו אחד מבני הזוג פשוט אינו מעוניין להתגרש לבין מצב שבו כבר ניתנה החלטה או פסק דין המחייבים את הצד לתת או לקבל גט והוא אינו מקיים אותם.

ההבחנה הזאת עשויה להיות משמעותית מאוד מבחינה משפטית.

מה ההבדל בין עגינות לבין סרבנות גט?

המונחים "עגינות" ו"סרבנות גט" קשורים זה לזה, אך אינם זהים.

סרבנות גט מתייחסת, ככלל, למצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לתת או לקבל גט, למרות שבית הדין הרבני קבע כי יש להתגרש או נתן החלטה המחייבת את הצד לפעול לסידור הגט.

עגינות מתארת מצב שבו אדם אינו יכול להשתחרר מנישואיו מבחינה הלכתית, ולכן אינו יכול להינשא מחדש כדת משה וישראל.

סרבנות גט היא אחת הסיבות האפשריות לעגינות, אך עגינות יכולה להיווצר גם במצבים אחרים, למשל כאשר בן הזוג נעלם ולא ניתן לאתרו.

לכן, בכל מקרה יש לבחון את נסיבותיו הספציפיות של התיק ואת החלטות בית הדין.

האם כל סירוב להתגרש הוא סרבנות גט?

לא.

עצם העובדה שאחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש אינה הופכת אותו באופן אוטומטי ל"סרבן גט".

כאשר טרם ניתן פסק דין לגירושין, בית הדין צריך לברר את טענות הצדדים ואת התשתית העובדתית וההלכתית שהוצגה בפניו. בסיום הבירור עשוי בית הדין לדחות את התביעה, לקבוע כי יש מקום לגירושין או לתת פסק דין המחייב את אחד הצדדים לתת או לקבל גט.

המצב המשפטי משתנה כאשר כבר ניתן פסק דין לגירושין והצד שחויב אינו מקיים אותו.

במצב כזה יש לבחון את לשון פסק הדין, את סוג החיוב שנקבע, את המועדים שנקבעו לסידור הגט ואת האפשרויות העומדות בפני הצד שנפגע כדי להביא לקיום ההחלטה.

מה ההבדל בין חיוב בגט לבין כפיית גט?

גם כאשר בית הדין קובע כי על הצדדים להתגרש, יש משמעות לניסוח המדויק של ההחלטה.

יש להבחין בין קביעה שלפיה יש מקום לגירושין, חיוב בגט, הוראה לקבל או לתת גט לבין מצבים שבהם נקבעו אמצעים או לשון המאפשרים צעדים אחרים בהתאם לדין.

לכן, כאשר מתקבלת החלטה בבית הדין הרבני, אין להסתפק בכותרת ההחלטה או באמירה כללית כי "בית הדין חייב בגט".

יש לקרוא את פסק הדין במלואו ולבדוק:

  • מה בדיוק נקבע;
  • מי חויב לתת או לקבל את הגט;
  • האם נקבע מועד לסידור הגט;
  • האם ניתנו הוראות נוספות;
  • האם כבר ננקטו צעדים בעקבות אי־קיום ההחלטה.

לניסוח המדויק של ההחלטה עשויה להיות חשיבות כאשר מבקשים מבית הדין להפעיל כלים שנועדו להביא לקיום פסק הדין.

מה עושים לאחר שניתן פסק דין לגירושין?

לאחר שניתן פסק דין לגירושין, חשוב לעבור מהשלב העקרוני לשלב המעשי: כיצד מביאים בפועל לסידור הגט.

בתי הדין הרבניים מאפשרים לקבוע מועד לסידור גט בהתאם להליך ולנסיבות התיק. אם אחד הצדדים אינו משתף פעולה, אינו מתייצב או מסרב לקיים את שנקבע, יש לבדוק מה קובע פסק הדין ומה ניתן לבקש מבית הדין.

בשלב הזה חשוב לתעד באופן מסודר:

  • מועדים שנקבעו לסידור הגט;
  • זימונים שנשלחו לצדדים;
  • התייצבות או אי־התייצבות;
  • החלטות שניתנו לאחר אי־התייצבות;
  • ניסיונות לתאם את סידור הגט;
  • תכתובות רלוונטיות;
  • שינוי בנסיבות מאז מתן פסק הדין.

תיעוד מסודר מאפשר להציג לבית הדין רצף עובדתי ברור ולהראות מה נקבע, מה היה אמור להתבצע ומה לא בוצע.

צווי הגבלה נגד סרבן או סרבנית גט

אחד הכלים המרכזיים שנועדו לסייע לבית הדין להביא לקיום פסק דין לגירושין הוא צו הגבלה.

חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה–1995, מסדיר את האפשרות להטיל צווי הגבלה במקרים המתאימים. החוק עבר תיקונים לאורך השנים, ובכלל זה תיקון מס' 9 משנת 2024.

חשוב להדגיש כי צו הגבלה אינו מוטל באופן אוטומטי בכל מקרה שבו אדם אינו מעוניין להתגרש.

יש לבחון את התנאים הקבועים בדין ואת פסק הדין שניתן בתיק הספציפי.

לכן, כאשר נשקלת הגשת בקשה לצו הגבלה, יש לבחון לא רק את עצם הסירוב אלא גם:

  • מה קבע בית הדין;
  • מהי לשון פסק הדין;
  • האם קיימת חובה לתת או לקבל גט;
  • האם הצד זומן כדין;
  • האם נקבע מועד לסידור הגט;
  • האם הופרו החלטות קודמות;
  • אילו צעדים כבר ננקטו;
  • איזה סעד עשוי להיות אפקטיבי בנסיבות המקרה.

אילו הגבלות ניתן להטיל?

החוק מאפשר לבית הדין להפעיל מנגנוני הגבלה שונים בהתאם לתנאים הקבועים בו.

היקף האמצעים שניתן לנקוט אינו זהה בכל תיק. לכן, לא נכון להציג את צווי ההגבלה כ"רשימת עונשים" אוטומטית.

המטרה המרכזית היא להביא לקיום פסק הדין ולסידור הגט.

בעת בחינת הסעד המתאים, עשויות להיות רלוונטיות נסיבות כגון מצבו הכלכלי של הצד, מקום עבודתו, קשריו העסקיים, אפשרות השפעה באמצעות הגבלות מסוימות והאפקטיביות הצפויה של הצו.

במילים אחרות, השאלה אינה רק איזה צו ניתן לבקש, אלא גם איזה צו עשוי להביא בפועל לקיום פסק הדין.

האם ניתן להטיל מאסר על סרבן גט?

בנסיבות ובתנאים הקבועים בחוק, קיימים גם מנגנונים הכוללים הגבלת חירות ואף מאסר במסגרת צווי הגבלה.

עם זאת, אין מדובר באמצעי אוטומטי או מיידי בכל מקרה של סרבנות.

יש לבחון את פסק הדין, את התנאים הקבועים בחוק ואת ההחלטות שניתנו בתיק.

לכן, במקרה שבו כבר ניתן פסק דין לגירושין והצד השני אינו מקיים אותו, חשוב לבדוק באופן פרטני אילו אמצעים ניתן לבקש ומהי הדרך המשפטית המתאימה.

האם ניתן להטיל צווי הגבלה גם נגד סרבנית גט?

סרבנות גט אינה תופעה המתייחסת רק למצב שבו בעל מסרב לתת גט.

קיימים גם מקרים שבהם בית הדין קבע כי אישה צריכה לקבל גט והיא אינה מקיימת את פסק הדין.

במצבים כאלה יש לבחון את האפשרות להפעיל את מנגנוני ההגבלה בהתאם לדין הרלוונטי.

הסוגיה קיבלה גם התייחסות במסגרת הוראת שעה שהוארכה בשנת 2025 בנוגע לצווי הגבלה נגד נשים שבית הדין פסק כי עליהן לקבל גט.

משום שהדין עשוי להשתנות והוראות שעה עשויות להיות רלוונטיות במועד הפעולה, חשוב לבדוק את המצב המשפטי העדכני לפני הגשת בקשה.

מה עושים כאשר בן הזוג נעלם?

מצב שבו בן הזוג אינו ניתן לאיתור עשוי להיות מורכב יותר ממקרה רגיל של סרבנות גט.

במקרה כזה השאלה אינה רק כיצד להתמודד עם הסירוב, אלא גם כיצד ניתן לאתר את בן הזוג או למצוא פתרון הלכתי ומשפטי שיאפשר את התרת הנישואין.

בתי הדין הרבניים מפעילים מנגנונים ייעודיים לטיפול במקרי עגינות. קיימת גם מחלקת עגונות המיועדת לסייע במקרים שבהם קיים קושי לאתר בן זוג או להתיר את הנישואין.

במקרה שבו קיים מידע על מקום מגוריו, מקום עבודתו, בני משפחה, מכרים או מקומות שבהם הוא נוהג להימצא, עשויה להיות חשיבות למסירת המידע לגורמים המתאימים.

רישום סרבן גט

הדין מאפשר, בתנאים הקבועים בו, גם רישום של סרבן גט במרשם המנוהל על ידי בתי הדין הרבניים.

מדובר בכלי משמעותי, ולכן לפני בקשה להפעלתו יש לבחון את התנאים המשפטיים ואת התשתית העובדתית בתיק.

בין היתר, יש לבדוק את ההחלטות שניתנו, את אופן הזימון של הצד ואת התנהלותו לאחר שנקבע שעליו לתת או לקבל גט.

אין להניח כי עצם הטענה לסרבנות מספיקה לרישום. יש לבחון את התנאים הקבועים בדין ואת החלטות בית הדין בתיק הספציפי.

האם ניתן לקבוע מועד לסידור גט ללא הסכמה?

לאחר שניתן פסק דין לגירושין, האפשרות לקבוע מועד לסידור הגט אינה תלויה בהכרח בהסכמה כללית של שני הצדדים.

בתי הדין הרבניים מאפשרים לקבוע מועד לסידור גט בהתאם להליך ולנסיבות.

כאשר אחד הצדדים אינו משתף פעולה, יש לבחון את פסק הדין ואת האפשרויות העומדות בפני בית הדין כדי להביא לקיומו.

אם כבר נקבע מועד והצד השני אינו מתייצב, חשוב לתעד את אי־ההתייצבות ולבחון מיד את ההחלטה המתאימה להמשך ההליך.

מה הקשר בין סרבנות גט לבין עיכוב יציאה מהארץ?

במקרים מסוימים עשויה להתעורר גם שאלה הנוגעת ליציאתו של אחד מבני הזוג מישראל.

עם זאת, חשוב להבחין בין צו עיכוב יציאה מהארץ לבין צו הגבלה מכוח חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין).

מדובר במנגנונים משפטיים שונים, בעלי מטרות ותנאים שונים.

אם קיים חשש ממשי שבן הזוג יעזוב את ישראל באופן שיקשה על קיום ההליך או על סידור הגט, חשוב לבחון את האפשרויות המשפטיות הרלוונטיות ללא דיחוי.

האם ניתן לבקש סעד דחוף?

בנסיבות מסוימות ניתן לבקש מבית הדין הרבני סעד דחוף כאשר קיימת דחיפות ממשית שאינה מאפשרת להמתין להתקדמות הרגילה של ההליך.

הסעד הדחוף אינו תחליף להליך העיקרי, אך הוא עשוי להיות רלוונטי במקרים שבהם קיים חשש ממשי לפגיעה ביכולת לקדם את ההליך או למנוע מצב בלתי הפיך.

בכל מקרה יש לבחון את הדחיפות ואת הסעד המבוקש בהתאם לנסיבות הספציפיות.

האם מחלוקת על רכוש יכולה לעכב את הגט?

הליכי גירושין כוללים לעיתים מספר מחלוקות במקביל: הגט עצמו, כתובה, רכוש, ילדים, מזונות והסדרי שהות.

עצם קיומה של מחלוקת רכושית אינו אומר בהכרח שניתן לעכב את סידור הגט, ומנגד לא כל מחלוקת בין הצדדים היא בהכרח ניסיון לסרב לגט.

המשמעות המשפטית תלויה בנסיבות התיק ובהחלטות בית הדין.

כאשר קיימת מחלוקת משמעותית בנושא הרכוש, חשוב לנהל אותה כחלק מאסטרטגיית הגירושין הכוללת. ניתן להעמיק בנושא במסגרת המדריך באתר בנושא חלוקת רכוש בגירושין.

סרבנות גט וכתובה

במקרים רבים הליך הגירושין כולל גם מחלוקת סביב הכתובה.

עם זאת, אין להניח שעצם הגשת תביעת כתובה מאפשרת לאחד הצדדים לעכב את הגט ללא הגבלה.

שאלת הכתובה, שאלת החיוב בגט ושאלת סידור הגט עשויות להיות קשורות מבחינה מעשית, אך לכל אחת מהן יש היבטים משפטיים והלכתיים משלה.

כאשר קיימת מחלוקת בעניין הכתובה, חשוב לנהל את ההליכים בצורה מתואמת כדי שההתנהלות בהליך אחד לא תפגע באינטרסים בהליך אחר.

להרחבה ניתן לעיין במדריך באתר בנושא תביעת כתובה בבית הדין הרבני

סרבנות גט ופיצוי כספי – האם ניתן לתבוע פיצויים?

במקרים מסוימים עשויה להתעורר גם שאלת הפיצוי הכספי בגין הנזק שנגרם כתוצאה מסרבנות גט ממושכת.

מדובר בסוגיה נפרדת מההליך בבית הדין הרבני שנועד להביא לסידור הגט, ולכן אין להסיק שכל מקרה של סרבנות גט יוביל בהכרח לפיצוי כספי.

דוגמה משמעותית ניתן למצוא בפסק דין שפורסם באתר בשנת 2026, שבו נדונה תביעה כספית שהגישה אישה בעקבות סרבנות גט שנמשכה שנים רבות.

בפסק הדין, תמ"ש 6340-03-23, נפסק לתובעת סכום כולל של 4,743,292 ₪, שכלל 4.6 מיליון ₪ בגין התקופה המרכזית, סכומים נוספים בגין התקופות הנוספות ופיצויים מוגברים בסך 100,000 ₪. בנוסף נפסקו הוצאות משפט.

הפיצוי נפסק בנסיבות החריגות והספציפיות שנדונו באותו מקרה. לכן אין לראות בו סכום המשקף "תעריף" קבוע לסרבנות גט.

המשמעות היא שיש לבחון בכל מקרה את העילה המשפטית, משך הסרבנות, הנזק שנגרם, ההתנהלות של הצדדים והנסיבות העובדתיות והמשפטיות.

להרחבה ניתן לקרוא את פסק הדין המלא באתר: תביעה כספית ע"ס 6 מיליון ₪ בגין סרבנות גט.

מה חשוב להכין לפני הגשת בקשה נגד סרבן גט?

לפני הגשת בקשה לבית הדין הרבני, חשוב לרכז את התמונה העובדתית והמשפטית.

בין היתר כדאי להכין:

  • פסקי דין והחלטות שניתנו בתיק;
  • ההחלטה האחרונה של בית הדין;
  • מועדים שנקבעו לסידור הגט;
  • תיעוד של אי־התייצבות או סירוב;
  • תכתובות רלוונטיות;
  • תיעוד של ניסיונות לתאם את סידור הגט;
  • מידע אמין על מקום הימצאו של הצד השני, כאשר הדבר רלוונטי;
  • מידע על הליכים מקבילים;
  • החלטות קודמות בעניין צווי הגבלה או סעדים אחרים.

המטרה אינה לצבור מסמכים ללא הבחנה, אלא ליצור תשתית ברורה שמאפשרת לבית הדין להבין מה נקבע, מה בוצע, מה לא בוצע ומה מתבקש כעת.

מדוע ניסוח הבקשה חשוב?

בתיקי סרבנות גט, לא די בטענה כללית שלפיה "הצד השני מסרב להתגרש".

בקשה אפקטיבית צריכה להציג לבית הדין תמונה ברורה:

מה נקבע?

מה קבע בית הדין ומהי לשון ההחלטה?

מתי נקבע?

מתי ניתן פסק הדין ומתי נקבע מועד לסידור הגט?

מה הייתה חובת הצד?

האם היה עליו לתת או לקבל גט?

כיצד הופרה ההחלטה?

מה עשה הצד לאחר שניתנה ההחלטה?

מה נעשה עד עכשיו?

אילו ניסיונות נעשו להביא לסידור הגט?

מה מבוקש כעת?

איזה סעד מבוקש מבית הדין ומדוע הוא מתאים לנסיבות?

מבנה כזה מאפשר לבית הדין לבחון את הבקשה באופן ממוקד יותר.

האם סרבנות גט יכולה להשפיע על הליכים אחרים?

הליך גירושין אינו מתקיים תמיד בחלל ריק.

במקביל להליך הגט עשויים להתנהל הליכים בענייני:

  • כתובה;
  • רכוש;
  • ילדים;
  • מזונות;
  • הסדרי שהות;
  • הסכם גירושין;
  • סעדים זמניים או דחופים.

לכן יש חשיבות לניהול אסטרטגי של ההליכים.

לדוגמה, החלטה שניתנת בהליך אחד עשויה להשפיע על המשא ומתן או על ההתנהלות בהליך אחר. מצד שני, אין להסיק שכל מחלוקת מקבילה היא חלק מסרבנות גט.

כל סוגיה צריכה להיבחן לפי העובדות וההחלטות שניתנו בתיק.

עגינות כאשר בן הזוג אינו ניתן לאיתור

כאשר בן הזוג אינו ידוע או אינו ניתן לאיתור, ההתמודדות עשויה להיות שונה מסרבנות גט רגילה.

במקרה כזה יש לבחון הן את האפשרויות לאיתור בן הזוג והן את האפשרויות ההלכתיות והמשפטיות להתמודדות עם מצב העגינות.

בתי הדין הרבניים מפעילים מנגנונים ייעודיים לטיפול במקרי עגינות, לרבות אגף עגונות ושירותים לאיתור סרבני וסרבניות גט.

אם קיים מידע שעשוי לסייע באיתור בן הזוג, חשוב לשמור אותו ולהעבירו לגורמים המתאימים.

מה לא כדאי לעשות במקרה של סרבנות גט?

המצוקה הנלווית לסרבנות גט עלולה לגרום לאדם לנקוט צעדים שאינם בהכרח משרתים את מטרתו.

לא מומלץ:

  • לאיים על הצד השני;
  • לפרסם מידע אישי ללא בחינה משפטית;
  • להפעיל לחץ באמצעות צדדים שלישיים באופן שעלול ליצור בעיה משפטית;
  • להגיש שוב ושוב בקשות ללא תשתית חדשה;
  • להתעלם מהחלטות בית הדין;
  • להניח שכל סירוב הוא בהכרח סרבנות גט במובן המשפטי.

הדרך הנכונה היא לבחון את ההחלטות הקיימות, להבין את סמכויות בית הדין ולפעול באמצעות ההליך המתאים.

מתי כדאי לפנות לייעוץ משפטי?

מומלץ לבחון ייעוץ משפטי פרטני כאשר:

  • כבר ניתן פסק דין לגירושין והצד השני אינו מקיים אותו;
  • נקבע מועד לסידור הגט והצד השני אינו מתייצב;
  • הצד השני מסרב לשתף פעולה עם סידור הגט;
  • קיים חשש שהצד השני יעזוב את ישראל;
  • בן הזוג נעלם או לא ניתן לאתרו;
  • נשקלת בקשה לצו הגבלה;
  • כבר הוטלו הגבלות והן לא הביאו לסידור הגט;
  • מתנהלים במקביל הליכי כתובה, רכוש או ילדים;
  • קיימת דחיפות המצדיקה בחינת סעד מתאים בבית הדין.

במצבים כאלה, מטרת הייעוץ אינה רק להסביר מהו "סרבן גט", אלא לבחון את התיק הספציפי, את ההחלטות שניתנו ואת הצעד המשפטי וההלכתי המתאים לנסיבות.

סיכום: איך מתמודדים עם עגינות וסרבנות גט?

עגינות וסרבנות גט הן סוגיות מורכבות המחייבות בחינה מדויקת של המצב ההלכתי והמשפטי ושל ההליך המתנהל בבית הדין הרבני.

כאשר טרם ניתן פסק דין לגירושין, יש לבחון את התביעה ואת העילות שהוצגו בפני בית הדין.

כאשר כבר ניתן פסק דין והצד שחויב אינו מקיים אותו, יש לבחון את האפשרויות העומדות בפני הצד השני, לרבות בקשה לצווי הגבלה ואמצעים אחרים בהתאם לדין.

כאשר בן הזוג אינו ניתן לאיתור, עשויים להיכנס לתמונה המנגנונים הייעודיים לטיפול בעגינות.

אין פתרון אחד המתאים לכל תיק.

הצעד הראשון הוא לקרוא את פסק הדין ולהבין בדיוק מה נקבע. לאחר מכן יש לבחון מה לא קוים, אילו כלים עומדים לרשות הצד שנפגע ומהו הסעד שעשוי להיות אפקטיבי בנסיבות הספציפיות.

בתיקי עגינות וסרבנות גט, פעולה משפטית ממוקדת ומותאמת לתיק עשויה להיות משמעותית הרבה יותר מהגשת בקשות כלליות או נקיטת צעדים שאינם מבוססים על פסק הדין ועל הוראות הדין.

שאלות נפוצות בנושא עגינות וסרבנות גט

האם כל סירוב להתגרש נחשב סרבנות גט?

לא. יש להבחין בין אי־הסכמה להתגרש כאשר ההליך עדיין מתנהל לבין מצב שבו כבר ניתן פסק דין לגירושין והצד שחויב אינו מקיים אותו.

מה עושים נגד סרבן גט?

כאשר ניתן פסק דין לגירושין והצד שחויב אינו מקיים אותו, ניתן לבחון פנייה לבית הדין הרבני בבקשה לנקיטת צעדים מתאימים, לרבות צווי הגבלה בהתאם לתנאים הקבועים בדין.

האם ניתן להטיל צו הגבלה נגד סרבנית גט?

בנסיבות הקבועות בדין ניתן לנקוט צעדים גם כאשר אישה שנפסק שעליה לקבל גט אינה מקיימת את פסק הדין. יש לבדוק את הדין העדכני במועד הגשת הבקשה.

האם ניתן להטיל מאסר על סרבן גט?

בנסיבות ובתנאים הקבועים בחוק קיימים גם מנגנונים הכוללים הגבלת חירות ואף מאסר במסגרת צווי הגבלה. אין מדובר באמצעי אוטומטי בכל תיק.

מה עושים כאשר סרבן הגט נעלם?

כאשר בן הזוג אינו ניתן לאיתור, יש לבחון הן את האפשרויות לאיתורו והן את האפשרויות ההלכתיות והמשפטיות להתמודדות עם העגינות. בתי הדין הרבניים מפעילים מנגנונים ייעודיים לטיפול במקרים כאלה.

האם ניתן לקבוע מועד לסידור גט ללא הסכמה של שני הצדדים?

לאחר שניתן פסק דין לגירושין ניתן לבחון קביעת מועד לסידור הגט. כאשר אחד הצדדים אינו משתף פעולה, יש לבדוק את פסק הדין ואת הצעדים שניתן לבקש מבית הדין.

האם מחלוקת על רכוש יכולה להצדיק עיכוב של הגט?

עצם קיומה של מחלוקת רכושית אינו אומר בהכרח שניתן לעכב את סידור הגט. יש לבחון את נסיבות המקרה ואת החלטות בית הדין.

האם סרבנות גט יכולה להוביל לפיצוי כספי?

במקרים מסוימים עשויה להתעורר עילה לתביעה כספית, אך אין מדובר בזכות אוטומטית או בסכום קבוע. שאלת הפיצוי תלויה בנסיבות המקרה, בעילה המשפטית ובנזק שנגרם.

מה חשוב לבדוק לפני הגשת בקשה לצו הגבלה?

יש לבדוק את פסק הדין, את לשונו, את מועדו, את החיוב שנקבע, את התנהלות הצד לאחר פסק הדין ואת התנאים הקבועים בדין להטלת הצו.

מתי כדאי לקבל ייעוץ משפטי בנושא סרבנות גט?

כאשר כבר ניתן פסק דין לגירושין והצד השני אינו מקיים אותו, כאשר נשקלת בקשה לצו הגבלה, כאשר בן הזוג נעלם או כאשר קיימות סוגיות מקבילות של כתובה, רכוש או ילדים – מומלץ לבחון את המצב באופן פרטני לפני נקיטת פעולה.

מדריכים קשורים:

תביעת כתובה בבית הדין הרבני

חלוקת רכוש בגירושין

הסדרי שהות בבית הדין הרבני

גירושין ברבנות – מדריך מקיף

ייעוץ וייצוג בבית הדין הרבני

כאשר קיימת סרבנות גט או חשש לעגינות, חשוב לבחון את פסק הדין ואת האפשרויות העומדות בפני הצד המעוניין להביא לסיום הנישואין.

משרד טוען רבני אבינועם שמש עוסק בייעוץ ובייצוג בהליכים המתנהלים בפני בתי הדין הרבניים, לרבות סוגיות הקשורות לגירושין, סידור גט, כתובה והליכים הנלווים להליך הגירושין.

מתמודדים עם עגינות או סרבנות גט?
כאשר קיים פסק דין לגירושין והצד השני אינו משתף פעולה עם סידור הגט, חשוב לבחון את האפשרויות המשפטיות וההלכתיות העומדות בפניכם בבית הדין הרבני.
לקבלת ייעוץ משפטי בנושא סרבנות גט