בית הדין הרבני מוסמך לדון בהסדרי שהות (זמני שהות) במסגרת תביעת גירושין.
בהיעדר הסכם גירושין שאושר בבית הדין וקיבל תוקף של פסק דין, ההחלטה מתבצעת תוך בחינת טובת הילד , בחינת חזקת הגיל הרך (בילדים עד גיל 6), והסתמכות על תסקירים מגורמי הרווחה.
בית הדין הרבני עשוי לקבוע את הסדרי השהות במספר מסלולים:
1. הסכמה הדדית: אם ההורים מגיעים במהלך דיון להסכם גירושין הכולל את זמני השהות, בית הדין יאשר אותו וייתן לו תוקף של פסק דין.
2. הכרעה שיפוטית: בהעדר הסכמה, בית הדין יכריע בחלוקת הזמנים, לעיתים תוך שילוב עובדי רווחה, פקידות סעד או מומחים (כגון מתאם הורי).
3. משמורת וחלוקת זמנים: האופציות הנפוצות נעות בין משמורת עיקרית לאחד ההורים עם הסדרי שהות להורה השני (למשל, פעמיים באמצע השבוע וכל סוף שבוע שני) ועד למשמורת משותפת וחלוקת זמנים שווה (כגון 7/7).