חוק יחסי ממון בין בני זוג , תשל"ג-1973 הוא חוק ישראלי הקובע כיצד ינוהל ויחולק הרכוש בין בני זוג נשוי בעת גירושין או פטירה. החוק קובע הסדר של "שיתוף דחוי" – הפרדה רכושית מלאה במהלך הנישואין, אך זכאות לחלוקה שווה (איזון משאבים) בסיומם, אלא אם בחרו בני הזוג לחתום על הסכם ממון.
עיקרי החוק והסדר איזון המשאבים –
• הפרדה בזמן הנישואין: כל עוד בני הזוג נשואים, הרכוש והנכסים של כל אחד נשארים בבעלותו הפרטית, ואין לשני זכויות אוטומטיות בהם.
• איזון משאבים בסיום הקשר: בעת פקיעת הנישואין (גירושין או מוות), שווים של כלל נכסי בני הזוג נאסף ומחולק שווה בשווה ביניהם.
• חריגים לאיזון: נכסים שהיו לבני הזוג טרם הנישואין, או נכסים שקיבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין, לרוב אינם נכללים בחלוקה.
• תחולה: החוק חל על בני זוג שנישאו החל מיום 1 בינואר 1974 ואילך.
הסכם ממון –
• אפשרות לשינוי ההסדר: בני הזוג יכולים להחליט על חלוקת רכוש שונה מהקבוע בחוק באמצעות חתימה על הסכם ממון.
• אישור משפטי מחייב: הסכם ממון חייב לקבל אישור רשמי כדי להיות תקף.
• מועד האישור: אם נחתם לפני הנישואין – ניתן לאשרו אצל נוטריון או רשם נישואין; אם נחתם לאחר הנישואין – יש לאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין רבני.