תלונת שווא בהליך גירושין היא תופעה בה בן/בת זוג מגישים תלונה שקרית (לרוב על אלימות) כדי להשיג יתרון משפטי, כגון הרחקה מהבית או פגיעה בזמני השהות. הדרך המרכזית להתמודד איתה כוללת איסוף הוכחות מוצקות, הגשת תביעת נזיקין עתידית ופנייה לייעוץ משפטי מקצועי.
ההתמודדות עם התופעה מתבצעת במספר מישורים מרכזיים:
• במישור המשפטי: תלונת שווא עולה כדי עבירה פלילית של מסירת ידיעה כוזבת (סעיף 243 לחוק העונשין). אמנם המשטרה נוטה לבצע הרחקה ראשונית להגנה, אך הוכחת השקר מובילה לסגירת התיק, מה שמהווה כלי חזק לביטול צווי הרחקה ולערעור אמינות הצד השני בבית הדין הרבני.
• במישור הכלכלי : לאחר סגירת התיק מחוסר אשמה, ניתן להגיש תביעה אזרחית (נזיקין) נגד מגיש התלונה בגין לשון הרע ועוגמת נפש.
• תיעוד ושמירה על ראיות : יש חשיבות עליונה לאיסוף התכתבויות, הקלטות, וכן נוכחות עדים (בעת איסוף הילדים למשל) כדי לסתור את טענות השווא בזמן אמת.