תביעת כתובה בבית הדין הרבני

תביעת כתובה

המדריך המקיף לזכאות, סכומים, הליך משפטי ועילות חיוב ושלילה

תביעת כתובה בבית הדין הרבני היא אחד ההליכים המרכזיים שעשויים להתנהל במסגרת גירושין. הכתובה אינה רק מסמך שנחתם במעמד הנישואין, אלא עשויה להקים לאישה זכות כספית משמעותית בעת סיום הנישואין.

עם זאת, הסכום הרשום בכתובה אינו בהכרח הסכום שייפסק בפועל.

בית הדין עשוי לבחון את נסיבות פירוק הנישואין, את התנהלות כל אחד מבני הזוג, את הטענות בדבר זכאות או הפסד כתובה, את הראיות, את סכום הכתובה, את מצבו הכלכלי של הבעל וכן את הקשר בין הכתובה לבין זכויות רכושיות ואיזון המשאבים.

לכן, תביעת כתובה אינה מסתכמת בשאלה "כמה כתוב בכתובה", אלא מחייבת ניתוח של התמונה המלאה.


סכום המינימום וסכום המקסימום הראויים להיכתב בכתובה

מועצת הרבנות הראשית קבעה את סכום המינימום וסכום המקסימום הראויים להיכתב בכתובה בתאריך 16/8/2026. המועצה דנה במסקנות ועדת דיינים שעסקה בנושא וקבעה כי סכום המינימום הראוי להיכתב בכתובה עומד על סך 36,000 ש"ח וסכום המקסימום עומד על 360,000 ש"ח.

מהי כתובה ומה משמעותה בהליך גירושין?

הכתובה היא שטר התחייבות שניתן במסגרת הנישואין, ובמסגרתו מתחייב הבעל בהתחייבויות כספיות כלפי האישה.

בעת גירושין עשויה האישה לדרוש את תשלום הכתובה והתוספת שנכתבה בה, אולם הזכאות אינה נבחנת במנותק מנסיבות הנישואין ופירוקם.

במקרים מסוימים בית הדין עשוי לחייב במלוא הסכום, במקרים אחרים בסכום מופחת, ובמקרים מסוימים עשויה להישלל הזכאות.

לכן יש להבחין בין:

  • הסכום הרשום בכתובה;
  • הזכאות העקרונית לכתובה;
  • גובה החיוב בפועל;
  • טענות להפחתה או להפסד כתובה;
  • והשפעת זכויות רכושיות על התוצאה הכספית.

האם האישה זכאית תמיד למלוא סכום הכתובה?

לא.

העובדה שנקוב בכתובה סכום מסוים אינה מבטיחה שבית הדין יחייב את הבעל במלוא הסכום.

בית הדין עשוי לבחון, בין היתר:

  • כיצד הסתיימו הנישואין;
  • מי היה הגורם לפירוק התא המשפחתי;
  • האם קיימת עילה להפסד כתובה;
  • האם קיימת טענה של בגידה;
  • האם קיימת טענה למרידה;
  • האם הייתה עזיבת הבית;
  • האם הייתה הצדקה לעזיבה;
  • האם מדובר בכתובה בסכום חריג;
  • מה היה מצבו הכלכלי של הבעל;
  • האם קיימת זכאות במסגרת איזון המשאבים;
  • והאם קיימת הצדקה לקיזוז סכומים.

מכאן החשיבות של ניתוח התיק כולו לפני נקיטת עמדה לגבי גובה תביעת הכתובה.


מי זכאי לתבוע כתובה?

בדרך כלל תביעת הכתובה מוגשת על ידי האישה הטוענת כי היא זכאית לסכומים שנקבעו בכתובה.

עם זאת, הזכות אינה נבחנת רק לפי עצם קיומו של שטר כתובה.

יש לבחון גם את הנסיבות שהובילו לסיום הנישואין ואת הטענות שמעלה הצד השני.

לכן, אישה המבקשת לתבוע כתובה צריכה לשאול כבר בתחילת הדרך:

מהן העובדות התומכות בזכאותי?

אילו טענות עלולות להיות מופנות נגדי?

אילו ראיות קיימות?

כיצד תביעת הכתובה משתלבת עם חלוקת הרכוש?


מתי אישה עלולה להפסיד את הכתובה?

הפסד כתובה עשוי להתעורר במקרים שבהם מתקיימות נסיבות הלכתיות ועובדתיות המצדיקות זאת.

במסגרת ההליך עשויות לעלות טענות כגון:

  • בגידה;
  • מרידה;
  • סירוב לחיי אישות;
  • עזיבת הבית;
  • סירוב לשלום בית בנסיבות מסוימות;
  • התנהלות שגרמה לפירוק הנישואין;
  • או נסיבות אחרות שעשויות להשפיע על הזכאות.

אבל יש להבחין בין טענה לבין הוכחה.

לא די בכך שהבעל טוען שהאישה הפסידה את כתובתה. יש לבחון את התשתית העובדתית והראייתית שעליה נשענת הטענה.

תלונת שווא במשטרה, למשל היא עילה לשלילת כתובה. ניתן לעיין בעילות להפסד כתובה להדרכה מקיפה בנושא.


בגידה וכתובה – האם בגידה שוללת את הזכות לכתובה?

טענה לבגידה עשויה להיות בעלת משמעות דרמטית בתביעת כתובה.

אולם עצם העלאת הטענה אינה מספיקה.

יש לבחון:

  • מהן הראיות;
  • האם קיימת הודאה;
  • האם קיימת עדות ישירה;
  • האם קיימות ראיות נסיבתיות;
  • מה הייתה התנהלות הצדדים;
  • האם קיימות ראיות סותרות;
  • ומה הייתה משמעות האירועים מבחינת פירוק הנישואין.

לכן אין לקבל את הנוסחה הפשטנית:

"נטענה בגידה = אין כתובה".

פסק הדין בתיק 1452106/1 בבית הדין הרבני הגדול בירושלים, המופיע באתר, מדגים את חשיבות הראיות. שם הועלו טענות שנגעו להתנהלות האישה וליחסי האישות, אך בית הדין לא מצא תשתית מספקת להפסידה מכתובתה.

להרחבה: בגידה ותביעת כתובה


מורדת ותביעת כתובה

טענה נוספת שעשויה לעלות היא שהאישה היא "מורדת".

גם כאן נדרש בירור עובדתי.

בין השאלות שעשויות להתעורר:

  • מדוע האישה סירבה לקיים יחסי אישות?
  • האם קדמה לכך התנהגות של הבעל?
  • האם היו סיבות מוצדקות להתנהלותה?
  • האם מדובר בתקופה זמנית או ממושכת?
  • האם הצדדים ניסו לפתור את המשבר?
  • האם ההתנהלות של אחד הצדדים היא שהביאה למצב?

פסק הדין תיק 1366480/3 בבית הדין הרבני האזורי רחובות עוסק בתביעת כתובה שבה נדונה גם טענת "מורדת", לצד מחלוקת רכושית סביב כספים שהורי הצדדים העבירו לצורך רכישת דירה.

מי גרם לפירוק הנישואין?

אחת השאלות המרכזיות בתביעת כתובה היא שאלת האחריות לפירוק הנישואין.

אין פירוש הדבר בהכרח שמי שהגיש את תביעת הגירושין ראשון הוא בהכרח הגורם לפירוק הנישואין.

יש לבחון את התמונה העובדתית:

  • כיצד החלו הסכסוכים;
  • מי עזב את הבית;
  • מה היו נסיבות הפרידה;
  • האם היו ניסיונות לשלום בית;
  • מה הייתה התנהלות הצדדים;
  • ומה הוביל בסופו של דבר לסידור הגט.

לכן, בתביעת כתובה חשוב להציג ציר זמן עובדתי מלא ולא רק אירוע בודד.


כתובה בסכום גבוה – האם בית הדין חייב לפסוק את מלוא הסכום?

לא בהכרח.

כאשר מדובר בכתובה בסכום גבוה במיוחד, עשויה להתעורר שאלת משמעות ההתחייבות וגובה החיוב שניתן לפסוק בפועל.

באתר פורסם פסק דין שבו נדונה כתובה בסך 5,555,555 ₪, ומדובר בדוגמה מובהקת לכך שסכום חריג בכתובה עשוי לעורר שאלות מיוחדות.

גם בפסק הדין תיק 1484592/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים נדונה כתובה בסך 555,000 ₪. בית הדין האזורי הפחית את הסכום בנסיבות המקרה, ולבסוף נפסק לאישה סכום של 36,000 ₪ עבור הכתובה.

לקריאת פסק הדין: כתובה/פיצוי גירושין – תיק 1484592/1


מקור הלכתי מרכזי בדיני כתובה

שולחן ערוך אבן העזר סימן ע"ז עוסק בדיני מורד ומורדת ובהשלכות הממוניות של מרידה בחיי האישות. בפסיקה הרבנית משמש סימן זה בסיס מרכזי לבחינת השאלה אם התנהלות מסוימת מצד האישה מגיעה לכדי מרידה המצדיקה פגיעה בזכאותה לכתובה. כאשר העובדות אינן מתבררות באופן חד־משמעי, בתי הדין בוחנים גם את שאלת נטל ההוכחה ואת האפשרות לפשרה לפי נסיבות המקרה.


כתובה ואיזון משאבים – האם אפשר לקבל את שניהם?

זהו אחד הנושאים החשובים ביותר בניהול תביעת כתובה.

כתובה ואיזון משאבים אינם אותו דבר.

הכתובה נובעת מההתחייבות שניתנה במסגרת הנישואין, ואילו איזון המשאבים עוסק בזכויות הרכושיות של בני הזוג.

עם זאת, כאשר האישה מקבלת זכויות רכושיות משמעותיות, עשויה להתעורר שאלת הקיזוז או ההשפעה של זכויות אלה על חיוב הכתובה.

לכן אין להסתפק בחישוב:

כתובה + מחצית הרכוש = התוצאה הסופית.

המציאות מורכבת יותר.

יש לבחון את הפסיקה הרלוונטית ואת נסיבות התיק.


"אין כפל מבצעים" – כתובה מול זכויות רכושיות

המונח "אין כפל מבצעים" משמש לתיאור המתח שבין קבלת זכויות מכוח הכתובה לבין קבלת זכויות מכוח איזון המשאבים.

המשמעות אינה בהכרח שהאישה חייבת לבחור מראש בין כתובה לבין רכוש.

השאלה היא כיצד יש להתייחס לזכויות השונות כאשר הן מצטברות מבחינה כלכלית.

בפסקי דין באתר ניתן לראות כי הקשר בין הכתובה לבין איזון המשאבים עשוי להשפיע על התוצאה הכספית.

לדוגמה, בתיק 1484592/1 בית הדין התייחס גם לסכום שהאישה קיבלה במסגרת איזון המשאבים בעת בחינת חיוב הכתובה.

לכן, בכל תיק שבו קיימים גם הליך רכושי וגם תביעת כתובה, חשוב לבצע את שני החישובים במקביל.


האם ניתן לדון בכתובה לפני סיום חלוקת הרכוש?

כן, ובמקרים המתאימים מדובר בשאלה אסטרטגית משמעותית.

בפסק הדין תיק 1512387/2 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים, בית הדין האזורי קבע שלא ידון בתביעת הכתובה עד להשלמת ההליכים הרכושיים.

האישה ערערה.

בית הדין הגדול קיבל את הערעור וקבע כי אין לעכב את הדיון בתביעת הכתובה רק משום שההליכים הרכושיים טרם הושלמו.

לקריאת פסק הדין המלא: דיון בתביעת כתובה טרם השלמת ההליכים הרכושיים

הנקודה החשובה היא ההבחנה בין:

עצם בירור הזכות לכתובה

לבין:

השפעת התוצאה הרכושית על התוצאה הכספית הסופית.


תביעת כתובה כאשר מתנהל הליך רכושי

כאשר מתנהל במקביל הליך של איזון משאבים, יש חשיבות רבה לתיאום בין ההליכים.

לדוגמה, יש לברר:

  • אילו נכסים נכללים באיזון;
  • מהו מועד הקרע;
  • מה שווי הנכסים;
  • אילו זכויות פנסיוניות קיימות;
  • האם קיימות זכויות בחברה;
  • האם קיימים נכסים שהיו לפני הנישואין;
  • האם קיימות מתנות או ירושות;
  • ומה צפוי להיות הסכום שיקבל כל אחד מבני הזוג.

האתר כולל מדריך ייעודי בנושא חלוקת רכוש, המהווה חלק מהאשכול הרכושי של האתר:

למדריך חלוקת רכוש בגירושין


מהו מועד הקרע ומדוע הוא חשוב?

מועד הקרע עשוי להיות בעל משמעות רבה בחישוב זכויות הרכוש.

הוא משפיע על השאלה אילו נכסים וזכויות נכללים באיזון ובאיזה מועד יש להעריך אותם.

באתר פורסם פסק דין העוסק בקביעת מועד הקרע בהתאם לנסיבות המקרה, לרבות האפשרות לקבוע מועד מוקדם יותר בנסיבות המתאימות.

לקריאת פסק הדין: קביעת מועד הקרע בהתאם לנסיבות


מה קורה כאשר אחד מבני הזוג מחזיק בחברה?

כאשר אחד מבני הזוג מחזיק חברה, מניות או זכויות עסקיות, חישוב הרכוש עשוי להיות מורכב במיוחד.

צריך לבחון:

  • מועד הקמת החברה;
  • מועד רכישת המניות;
  • שווי החברה;
  • הכנסות החברה;
  • זכויות בן הזוג השני;
  • מוניטין;
  • נכסים בתוך החברה;
  • התחייבויות;
  • והשאלה כיצד יש להעריך את הזכות הכלכלית.

במקרים כאלה תיתכן חשיבות מיוחדת לחוות דעת אקטוארית או כלכלית.

הרחבה בנושא: עסק בגירושין


איזון שווי חברה – סוגיות מיוחדות

האתר כולל גם פסיקה העוסקת באיזון שווי חברה ובסוגיות הנוגעות להערכת שווי זכויות עסקיות.

הנושא חשוב במיוחד כאשר לצד תביעת הכתובה קיימת גם מחלוקת רכושית משמעותית.

לפסק הדין: איזון שווי חברה – סוגיות שונות

כאשר קיימת חברה משמעותית, אין לבחון את תביעת הכתובה בנפרד מהתמונה הכלכלית הכוללת.


חלוקה לא שוויונית של הרכוש

ברירת המחדל באיזון משאבים היא חלוקה שוויונית, אך קיימים מקרים שבהם מתעוררת שאלת האפשרות לסטות מהחלוקה השווה.

בפסק הדין תיק 927100/6 בבית הדין הרבני בחיפה נפסקה חלוקה שאינה שוויונית, כאשר בית הדין קבע שהנתבעת תעביר לתובע 20% מהזכויות שנצברו, בסך 74,378 ₪.

לקריאת פסק הדין: חלוקת רכוש – חלוקה לא שוויונית

הדוגמה ממחישה מדוע ניתוח תביעת כתובה מחייב לעיתים בחינה גם של התוצאה הרכושית.


האם אפשר לבקש חלוקת רכוש שאינה שוויונית?

בנסיבות מיוחדות, קיימת אפשרות לטעון לסטייה מחלוקה שוויונית בהתאם להוראות הדין הרלוונטיות.

בפסק דין נוסף שפורסם באתר, תיק 526615/4 בבית הדין הרבני האזורי חיפה, נקבעה חלוקת רכוש של 70% לאישה ו־30% לבעל, בנסיבות המקרה שנדונו שם.

לקריאת פסק הדין: בעל שלא זן ולא פרנס – חיוב גט ועילה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש


האם תוצאה רכושית חריגה מאפשרת לפתוח מחדש פסק דין?

לא באופן אוטומטי.

בפסק הדין תיק 1352806/7 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים, שנדון בעקבות בקשה לסתירת הדין, נטען כי תוצאות איזון המשאבים יצרו פער כלכלי משמעותי.

בית הדין בחן את הטענה וקבע כי שינוי במצב הכלכלי שנוצר בעקבות פסק הדין אינו בהכרח "עובדה חדשה" במובן המאפשר סתירת דין. ההחלטה מדגישה את החשיבות של ההבחנה בין עובדות או ראיות חדשות לבין שינוי נסיבות או תוצאה כלכלית שאינה מצדיקה כשלעצמה פתיחה מחדש של ההכרעה.

לקריאת פסק הדין: בקשה לסתירת הדין בטענה כי תוצאות איזון המשאבים יוצרות פער כלכלי גדול


תביעת כתובה ונכסים בחשבון בנק נפרד

גם חשבונות בנק נפרדים אינם בהכרח סוף הדיון.

יש לבחון:

  • מקור הכספים;
  • מועד צבירתם;
  • אופן ההתנהלות הכלכלית של בני הזוג;
  • האם הייתה הפרדה רכושית אמיתית;
  • ומהן הראיות הקיימות.

באתר פורסם פסק דין העוסק בדחיית טענת שיתוף בכספים שהוחזקו בחשבון בנק נפרד ובמועד הקרע שנקבע בתיק.

לקריאת פסק הדין: דחיית טענת שיתוף בכספים שבחשבון בנק נפרד


אילו נכסים עשויים להיות רלוונטיים לתביעת כתובה?

כאשר בוחנים את התמונה הכלכלית, יש למפות את כלל הנכסים והזכויות, לרבות:

  • דירת מגורים;
  • דירות להשקעה;
  • חשבונות בנק;
  • חסכונות;
  • קרנות;
  • זכויות פנסיוניות;
  • קופות גמל;
  • קרנות השתלמות;
  • מניות;
  • אופציות;
  • זכויות בחברות;
  • עסקים;
  • נכסים דיגיטליים;
  • כלי רכב;
  • זכויות חוזיות;
  • וחובות והתחייבויות.

באתר קיים גם מדריך העוסק בחלוקת מניות ואופציות בגירושין, המהווה חלק מהאשכול הרכושי.


חובות בגירושין – מדוע גם הם חשובים?

חלוקת רכוש אינה עוסקת רק בנכסים.

גם חובות עשויים להשפיע על התמונה הכלכלית:

  • משכנתאות;
  • הלוואות;
  • חובות עסקיים;
  • חובות אישיים;
  • התחייבויות לצדדים שלישיים;
  • חובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים.

לכן, כאשר מחשבים את התוצאה הכלכלית של גירושין, צריך לבחון את הנכסים וההתחייבויות יחד.

מדריך מקיף בנושא: חובות בגירושין


מהן הראיות החשובות בתביעת כתובה?

הראיות משתנות מתיק לתיק, אך עשויות לכלול:

  • הכתובה המקורית;
  • מסמכים;
  • הודעות;
  • תכתובות;
  • הקלטות;
  • תמונות;
  • מסמכים פיננסיים;
  • תדפיסי חשבון;
  • חוות דעת;
  • מסמכים הנוגעים לרכוש;
  • פרוטוקולים מהליכים קודמים;
  • עדים;
  • ראיות לגבי מגורים משותפים או נפרדים;
  • וראיות הנוגעות להתנהלות הצדדים.

הדגש צריך להיות לא על כמות המסמכים אלא על הרלוונטיות שלהם לשאלות שבית הדין צריך להכריע בהן.


מדוע חשוב להכין ציר זמן לפני תביעת כתובה?

ציר זמן יכול להיות כלי חשוב בניהול התיק.

יש לרכז:

מועד הנישואין

תחילת המשבר

אירועים משמעותיים

ניסיונות לשלום בית

הפרדת מגורים

פתיחת ההליכים

הטענות שהעלו הצדדים

הגירושין

תביעת הכתובה

כאשר קיימות מחלוקות עובדתיות רבות, ציר זמן מסודר מאפשר להציג לבית הדין את הקשר בין האירועים.


תביעת כתובה לאחר הגירושין

שאלת מועד הגשת תביעת הכתובה דורשת בחינה פרטנית.

יש לבדוק:

  • האם כבר ניתן פסק דין;
  • האם הכתובה נידונה;
  • האם הצדדים חתמו על הסכם;
  • האם הייתה התייחסות מפורשת לכתובה;
  • האם היה ויתור;
  • מה נקבע בפרוטוקול;
  • ומה הייתה משמעות ההסכמות שניתנו.

לכן, לפני הגשת תביעה לאחר הגירושין חשוב לבחון את ההליכים הקודמים ואת המסמכים שנחתמו.

מדריך בנושא: תביעת כתובה לאחר הגט


תביעת כתובה לאחר הסכם גירושין

זהו מצב המחייב זהירות מיוחדת.

כאשר הצדדים חתמו על הסכם גירושין, יש לקרוא את ההסכם במלואו ולבדוק האם הכתובה נכללה בהסדר.

יש לבחון במיוחד:

  • האם קיים ויתור מפורש;
  • האם הוויתור הדדי;
  • האם ההסכם כולל סעיף סילוק תביעות;
  • האם קיימת התייחסות מפורשת לכתובה;
  • האם ההסכם קיבל תוקף של פסק דין;
  • ומה הייתה כוונת הצדדים.

הניסוח המדויק של ההסכם עשוי להיות בעל חשיבות רבה.

להרחבה: ויתור על כתובה


האם אפשר להגיע לפשרה בתביעת כתובה?

כן.

בתיקים מסוימים הצדדים עשויים להעדיף הסכמה על סכום מסוים במקום לנהל הליך מלא.

פשרה יכולה להישקל כאשר קיימת אי־ודאות ביחס ל:

  • עצם הזכאות;
  • גובה הכתובה;
  • טענות להפסד כתובה;
  • שווי הרכוש;
  • הקיזוז;
  • הוצאות ההליך;
  • ומשך ההתדיינות.

עם זאת, פשרה צריכה להתבסס על הערכת הסיכונים והסיכויים של התיק ולא רק על תחושת בטן.

מדריך בנושא: פשרה בתביעת כתובה


כמה זמן נמשכת תביעת כתובה?

אין משך זמן אחיד.

הליך יכול להתארך בהתאם ל:

  • מספר המחלוקות העובדתיות;
  • כמות הראיות;
  • מספר העדים;
  • הליכים רכושיים מקבילים;
  • הצורך בחוות דעת;
  • בקשות ביניים;
  • ערעורים;
  • ועומס בית הדין.

כאשר קיימים הליכים מקבילים, חשוב לבנות אסטרטגיה שמונעת התנהלות כפולה ומיותרת.


האם ניתן לערער על פסק דין בתביעת כתובה?

כאשר ניתן פסק דין בבית הדין הרבני האזורי, עשויה להיות אפשרות לערער לבית הדין הרבני הגדול בהתאם לדין ולנסיבות.

הערעור צריך לזהות את הטעות הנטענת בפסק הדין ולבסס אותה באופן מסודר.

פסק הדין שהובא לעיל בתיק 1484592/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים הוא דוגמה להליך ערעורי בנושא כתובה.


תביעת כתובה היא חלק מאסטרטגיית הגירושין

הטעות הנפוצה היא לראות בתביעת הכתובה תביעה כספית מבודדת.

במקרים רבים היא משתלבת במערכת רחבה יותר הכוללת:

  • תביעת גירושין;
  • שלום בית;
  • מזונות אישה;
  • חלוקת רכוש;
  • איזון משאבים;
  • דירת מגורים;
  • עסקים;
  • מניות ואופציות;
  • זכויות פנסיוניות;
  • חובות;
  • והליכים נוספים בבית הדין הרבני.

לכן, לפני הגשת תביעת כתובה משמעותית, חשוב לבצע מיפוי מלא של התיק.


מה כדאי להכין לפני הגשת תביעת כתובה?

מומלץ להכין מראש:

הכתובה

צילום ברור של הכתובה וכל המסמכים הקשורים אליה.

ציר הזמן

ריכוז האירועים המרכזיים מתחילת המשבר ועד הגירושין.

הראיות

מיון הראיות לפי כל טענה.

הרכוש

רשימה מלאה של הנכסים והזכויות.

החובות

רשימה של ההתחייבויות והחובות הרלוונטיים.

ההליכים הקיימים

ריכוז כל התביעות והבקשות שכבר הוגשו.

הטענות הצפויות

הכנה מראש לטענות שהצד השני עשוי להעלות.


פסקי דין חשובים בנושא תביעת כתובה וחלוקת רכוש

תיק 1512387/2 – בית הדין הרבני הגדול ירושלים

דיון בתביעת כתובה טרם השלמת ההליכים הרכושיים. בית הדין הגדול קבע כי אין לעכב את הדיון בכתובה רק בשל קיומו של הליך רכושי.

לקריאת פסק הדין

תיק 1484592/1 – בית הדין הרבני הגדול ירושלים

ערעור בעניין כתובה בסך 555,000 ₪, כאשר בית הדין האזורי חייב בסופו של דבר בסך 36,000 ₪.

לקריאת פסק הדין

תיק 1366480/3 – בית הדין הרבני האזורי רחובות

תביעת כתובה שבה נדונה טענת "מורדת", לצד מחלוקת בנוגע לכספים שהעבירו הורי הצדדים לצורך רכישת דירה.

לקריאת פסק הדין

תיק 1352806/7 – בית הדין הרבני הגדול ירושלים

בקשה לסתירת הדין בטענה שתוצאות איזון המשאבים יצרו פער כלכלי גדול. בית הדין דן בדרישה לעיון מחדש ובשאלה מה נחשב עובדה או ראיה חדשה.

לקריאת פסק הדין

תיק 927100/6 – בית הדין הרבני בחיפה

פסק דין בנושא חלוקת רכוש שאינה שוויונית, שבו נפסק כי הנתבעת תעביר לתובע 20% מהזכויות שנצברו, בסך 74,378 ₪.

לקריאת פסק הדין


סיכום – איך נכון לנהל תביעת כתובה?

תביעת כתובה בבית הדין הרבני מחייבת הסתכלות רחבה.

לא מספיק לדעת מה הסכום הרשום בכתובה.

צריך לבחון:

מה כתוב בכתובה → מה היו נסיבות הנישואין → כיצד נוצר המשבר → מי גרם לפירוק הנישואין → אילו טענות קיימות → אילו ראיות קיימות → מהו הרכוש → מה תהיה תוצאת איזון המשאבים → והאם קיימת השפעה של הזכויות הרכושיות על חיוב הכתובה.

פסקי הדין שפורסמו באתר ממחישים עד כמה התוצאה תלויה בנסיבות הספציפיות של כל תיק. בתיק אחד הדיון בכתובה התקיים אף שההליך הרכושי טרם הסתיים; בתיק אחר סכום כתובה של 555,000 ₪ לא נפסק במלואו; ובתחום הרכושי קיימים גם מקרים שבהם נקבעה חלוקה שאינה שוויונית.

לכן, לפני הגשת תביעת כתובה או התגוננות מפניה, חשוב לבחון את הכתובה, הראיות, נסיבות הגירושין והמערכת הרכושית כמכלול.


מקורות ופסקי דין לקריאה נוספת

שאלות נפוצות בנושא תביעת כתובה

האם כל אישה זכאית לקבל את הסכום שרשום בכתובה?

לא בהכרח. הסכום הרשום בכתובה הוא נקודת מוצא, אך הזכאות והסכום שייפסק בפועל תלויים בנסיבות המקרה, בטענות הצדדים, בראיות ובשאלות נוספות הנוגעות לפירוק הנישואין ולמערכת הרכושית.

האם אפשר לקבל גם כתובה וגם זכויות במסגרת איזון משאבים?

האפשרות קיימת, אך אין משמעות הדבר שבכל מקרה האישה תקבל באופן אוטומטי את מלוא הכתובה בנוסף לכל זכויותיה הרכושיות. יש לבחון את היחס בין החיובים והזכויות בהתאם לנסיבות ולפסיקה הרלוונטית.

האם צריך להמתין לסיום חלוקת הרכוש לפני הדיון בכתובה?

לא בהכרח. בפסק הדין תיק 1512387/2 בבית הדין הרבני הגדול בירושלים נדונה האפשרות לקיים את הדיון בתביעת הכתובה אף שההליך הרכושי טרם הושלם.

האם כתובה בסכום גבוה מחייבת את הבעל במלוא הסכום?

לא בהכרח. בית הדין עשוי לבחון את נסיבות המקרה ואת משמעות ההתחייבות. סכום גבוה במיוחד עשוי לעורר שאלות נוספות הנוגעות לגובה החיוב.

האם טענה לבגידה שוללת אוטומטית את הכתובה?

לא. טענה לבגידה צריכה להיבחן בהתאם לראיות ולנסיבות המקרה. עצם העלאת הטענה אינה בהכרח מספיקה כדי להביא לשלילת הכתובה.

האם עזיבת הבית גורמת לאישה להפסיד את הכתובה?

לא באופן אוטומטי. יש לברר מדוע האישה עזבה, מה קדם לעזיבה, האם הייתה הצדקה לכך ומה הייתה התנהלות הצדדים.

האם ניתן לתבוע כתובה לאחר הגירושין?

ייתכנו מצבים שבהם ניתן להעלות תביעה או דרישה לאחר הגירושין, אך יש לבדוק את נסיבות המקרה, את ההליכים שכבר התקיימו, את ההחלטות שניתנו ואת ההסכמים שנחתמו.

האם הסכם גירושין יכול לכלול ויתור על כתובה?

כן. לכן לפני חתימה על הסכם גירושין חשוב לבדוק במפורש מה נקבע לגבי הכתובה והאם קיימת הוראת ויתור או סילוק תביעות.

מה הקשר בין תביעת כתובה לבין חלוקת רכוש?

הכתובה וחלוקת הרכוש הן זכויות בעלות מקורות שונים, אך התוצאה הכלכלית של ההליך הרכושי עשויה להיות רלוונטית לדיון בכתובה. לכן מומלץ לנהל את שני ההיבטים כחלק מתמונה אסטרטגית אחת.

אילו מסמכים חשוב להכין לפני תביעת כתובה?

בין היתר, הכתובה, מסמכים הקשורים לנישואין ולגירושין, תכתובות, מסמכים כלכליים, מידע על נכסים וזכויות, מסמכים הנוגעים להליכים בבית הדין וראיות הרלוונטיות לטענות הצדדים.

צריכים ייעוץ או ייצוג בתביעת כתובה?

תביעת כתובה בבית הדין הרבני דורשת בחינה מדויקת של נסיבות הגירושין, הראיות, הזכויות הרכושיות וטענות הצדדים. ייעוץ נכון בשלב מוקדם עשוי להשפיע על אופן ניהול ההליך ועל התוצאה.

לתיאום ייעוץ ויצירת קשר