הסכם ממון בגירושין – מדוע הוא חשוב?

הליך גירושין כולל שאלות רבות הנוגעות לעתיד הכלכלי של בני הזוג. אחת השאלות המרכזיות היא כיצד יחולקו הנכסים והזכויות שנצברו במהלך הקשר.
כאשר בני זוג חתמו מראש על הסכם ממון, ההסכם עשוי לשנות את אופן בחינת חלוקת הרכוש ולהשפיע באופן משמעותי על התוצאה.
עם זאת, עצם קיומו של הסכם ממון אינו מבטל באופן אוטומטי כל מחלוקת. יש לבחון את נוסח ההסכם, נסיבות חתימתו ואופן יישומו.

נושא זה מהווה חלק בלתי נפרד ממכלול חלוקת רכוש בגירושין – המדריך המקיף לזכויות בני זוג.

מהו הסכם ממון?

הסכם ממון הוא הסכם משפטי בין בני זוג המסדיר את היחסים הרכושיים ביניהם.

ההסכם יכול לקבוע:

• אילו נכסים ייחשבו משותפים.
• אילו נכסים יישארו בבעלות נפרדת.
• כיצד יחולקו נכסים במקרה של פרידה.
• כיצד יטופלו זכויות כספיות עתידיות.

המטרה המרכזית היא ליצור ודאות ולמנוע מחלוקות עתידיות.

האם הסכם ממון מונע לחלוטין הליך חלוקת רכוש?

לא תמיד.

גם כאשר קיים הסכם ממון, עשויות להתעורר שאלות כגון:

• האם ההסכם תקף?
• האם הוא אושר כדין?
• האם הצדדים פעלו בהתאם להסכם?
• האם נוצר שינוי נסיבות משמעותי?
• האם קיימת טענה לפגם בהסכמה?

לכן, הסכם ממון טוב הוא כלי חשוב, אך הוא אינו מחליף בחינה משפטית של נסיבות המקרה.

מתי ניתן לערוך הסכם ממון?

ניתן לערוך הסכם ממון:

• לפני הנישואין.
• במהלך הנישואין.
• לפני מגורים משותפים במקרים מסוימים.

לאחר חתימת ההסכם קיימת חשיבות לאישורו בהתאם לדרישות הדין, כדי להעניק לו תוקף מחייב.

הסכם ממון וחלוקת נכסים שנצברו במהלך הנישואין

בני זוג רבים סבורים כי הסכם ממון מתייחס רק לדירה או לנכסים קיימים, אך בפועל הוא עשוי להסדיר גם:

• זכויות פנסיה.
• עסקים.
• השקעות.
• חסכונות.
• זכויות סוציאליות.

לכן, כאשר נבחנת חלוקת רכוש, חשוב לבדוק את מכלול הזכויות ולא רק נכסים מוחשיים.

להרחבה בנושא: איזון משאבים בין בני זוג – מה נכלל בחלוקת הרכוש בגירושין.

הסכם ממון בבית הדין הרבני

כאשר בני הזוג מתדיינים בבית הדין הרבני, עשויות להתעורר שאלות הנוגעות למעמדו של ההסכם ביחס לדין ההלכתי ולדיני הרכוש האזרחיים.

בית הדין עשוי לבחון:

• את תוקף ההסכם.
• את אופן כריתתו.
• את רצון הצדדים בעת החתימה.
• את ההתנהלות לאחר החתימה.

במקרים שבהם קיימת מחלוקת רכושית, חשוב לבחון גם את כלל התמונה, לרבות סוגיות כמו חלוקת רכוש כאשר קיימת הסכמה בין בני הזוג בהתאם לדין.

---

פסיקה רלוונטית – בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית

שאלת תוקפו של הסכם ממון והצורך באישור

בית המשפט העליון עמד על חשיבותו של חופש החוזים בין בני זוג ועל הצורך לכבד הסכמות רכושיות שנעשו מרצון חופשי ובהבנה מלאה של משמעותן.

ההחלטה אינה יוצרת כלל שלפיו די בחתימה על הסכם ממון כדי להקנות לו תוקף. נקודת המוצא נותרת דרישות חוק יחסי ממון, ובמקרה של הסכם שלא אושר יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות ואת התנהלות הצדדים.

הפסיקה הכירה בכך שבמקרים מסוימים עשויה להיות משמעות גם לעקרונות של תום לב, מניעות והשתק, אולם אין בכך כדי לבטל את דרישת האישור הקבועה בחוק או ליצור כלל אוטומטי שלפיו כל הסכם שלא אושר יהיה תקף.

המשמעות המעשית:
כאשר מתעוררת מחלוקת לגבי הסכם ממון שלא אושר, יש לבחון את נוסח ההסכם, נסיבות כריתתו, התנהלות הצדדים והדין החל. אין להסתמך על עצם קיומו של מסמך חתום בלבד כדי לקבוע את תוקפו.

הסכם ממון והתנהלות בחוסר תום לב

גם כאשר קיים הסכם ממון, התנהלות של אחד הצדדים עשויה ליצור מחלוקות נוספות.

לדוגמה:

• הסתרת נכסים.
• אי גילוי מידע כלכלי.
• ניסיון לעקוף את הוראות ההסכם.

במקרים כאלה חשוב ללמוד גם על: הסתרת נכסים בגירושין – גילוי רכוש והברחת נכסים.

מאמרים קשורים:

חלוקת רכוש בגירושין
איזון משאבים בין בני זוג
זכויות פנסיה בגירושין
הסתרת נכסים בגירושין
חלוקת רכוש לא שוויונית

מה נדרש כדי שהסכם ממון יהיה תקף?

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973, קובע כי הסכם ממון ושינוי של הסכם כזה צריכים להיות בכתב. ככלל, הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הדתי המוסמך בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג.

האישור אינו פעולה טכנית בלבד. לפי סעיף 2 לחוק, האישור ניתן לאחר שהערכאה המאשרת נוכחה כי בני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. בהסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם, החוק מאפשר במקרים המתאימים אימות על ידי רושם הנישואין במקום אישור של בית המשפט או בית הדין.

מה קורה אם הסכם הממון אינו מתייחס לנושא מסוים?

סעיף 3 לחוק יחסי ממון קובע כי כאשר בני זוג לא ערכו הסכם ממון, או כאשר ערכו הסכם אך הוא אינו קובע אחרת בנושא מסוים, יחול עליהם הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק ביחס לאותו עניין. לכן חשוב לקרוא את ההסכם לא רק לפי מה שנכתב בו, אלא גם לפי מה שלא הוסדר במפורש.

בפועל, מחלוקות רבות נוצרות דווקא בשאלות שלא קיבלו מענה מפורש: נכס שנרכש לאחר החתימה, עליית ערך של עסק, זכויות פנסיוניות עתידיות, חובות, השקעות או כספים שהוזרמו לנכס של אחד מבני הזוג. ככל שההסכם מדויק יותר ביחס לסוגי הנכסים ולתרחישים עתידיים, כך קטן הסיכון לפרשנות מתחרה בזמן גירושין.

שאלות נפוצות על הסכם ממון בגירושין

האם הסכם ממון חייב להיות בכתב?

כן. סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון, וגם שינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.

האם כל הסכם ממון חייב אישור של בית משפט או בית דין?

ככלל, כן. סעיף 2 לחוק קובע כי הסכם ממון טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי המוסמך. לגבי הסכם שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם קיימות בחוק גם דרכי אימות נוספות במקרים המתאימים.

האם ניתן לשנות הסכם ממון לאחר שאושר?

כן, אך שינוי של הסכם ממון כפוף אף הוא לדרישות החוק. לפי סעיפים 1–2 לחוק יחסי ממון, גם השינוי צריך להיות בכתב וטעון אישור כדין.

מה קורה אם ההסכם אינו מתייחס לנכס מסוים?

כאשר ההסכם אינו קובע אחרת ביחס לנושא מסוים, עשוי לחול הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק. לכן יש לבחון את נוסח ההסכם ואת היקף הנושאים שהוא מסדיר בפועל.

כיצד בתי הדין הרבניים מפרשים הסכמי ממון בפועל?

הסכם פנימי להחרגת נכס שלא אושר – תיק 1531796/2

בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול נדונה הסכמה מאוחרת בין בני זוג ביחס לנכס מסוים, שלא אושרה בערכאה שיפוטית. בית הדין הדגיש כי יש להבחין בין הסכם ממון כולל לבין הסכמה נקודתית ביחס לנכס ספציפי, וכי בנסיבות מסוימות עשויה להיות משמעות להסכמות בין בני הזוג גם כאשר לא אושרו באותו אופן שבו אושר הסכם הממון המקורי. ראו: תיק 1531796/2 – הסכם פנימי להחרגת נכס ספציפי שלא אושר.

“יש חילוק בין הסכם המתייחס לנכס ספציפי, לבין הסכם כלכלי כולל.”

פרשנות הסכם ממון מול התנהלות הצדדים – תיק 1523071/3

בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול נדונה מחלוקת על זכויות במגרש ועל המשמעות שיש להעברות כספים בין בני הזוג לאחר חתימת הסכם ממון. בית הדין בחן את לשון ההסכם מול הטענות לגבי ההתנהלות בפועל, והדגיש את המשקל של הניסוח המפורש כאשר מבקשים לטעון שהמצב הרכושי השתנה. ראו: תיק 1523071/3 – העברת כספים: השתתפות במקח או הלוואה.

“לשון ההסכם ברורה.”

תניית סמכות בהסכם ממון – תיק 1583030/1

בפסק דין של בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע נדונה השאלה אם תניית סמכות בהסכם ממון יכולה לשלול סמכות עניינית שנקבעה בחוק. בית הדין הדגיש כי סמכות עניינית נובעת מהמחוקק ולא מהסכמת הצדדים בלבד, ולכן גם הסכם מאושר אינו בהכרח מכריע כל שאלה דיונית שתתעורר בעתיד. ראו: תיק 1583030/1 – סמכות בית הדין מול הסכם ממון.

“סמכות שיפוט עניינית מוענקת אך ורק על ידי המחוקק.”