אלמנה ישבה מולי לפני כמה חודשים עם תעודת נישואין ישנה, מקומטת בקצוות, ואמרה לי שהיא לא ידעה בכלל שיש לה זכות לתבוע את הכתובה מהעיזבון. בעלה נפטר, הילדים מהנישואין הקודמים שלו כבר התחילו לחלק בראש את הדירה והחסכונות, ואף אחד לא הזכיר לה שהמסמך הזה, שנחתם מתחת לחופה לפני עשרות שנים, הוא בעצם התחייבות כספית מחייבת. בסופו של דבר בית הדין פסק לה כתובה בסך 30,000 ₪ מהעיזבון – סכום שהיא כלל לא חשבה עליו, כי היא חשבה שהכתובה היא "רק נייר טקסי".

זו בדיוק הטעות שאני נתקל בה שוב ושוב – גם אצל נשים מתגרשות וגם אצל אלמנות. הכתובה נתפסת בעיני רבים כמסמך דתי-סמלי, בעוד שמבחינה הלכתית ומשפטית מדובר בשטר חוב לכל דבר, שאפשר וצריך לממש אותו כשמגיע הרגע.

מה זה בעצם כתובה ולמה היא מחייבת

הכתובה היא מסמך שהחתן חותם עליו ביום החתונה, ובו הוא מתחייב לשלם לאשתו סכום כסף מוגדר במקרה של גירושין או פטירה. הסכום אף נכתב לעתים במטבע ארכאי – "זקוקים" או "זהובים" – ובבתי הדין הוא מתורגם לשווי כספי עדכני, בדרך כלל לפי שערי מטבעות שקבעו פוסקים או לפי אומדן שבית הדין קובע בכל תיק לגופו.

מבחינה הלכתית, ההתחייבות בכתובה נחשבת "שעבוד נכסים" – כלומר היא חלה על רכושו של הבעל, ובמקרה של פטירה היא נגבית מהעיזבון עוד לפני חלוקת הירושה לשאר היורשים. זו הסיבה שבתיקי עיזבון, אלמנות מגלות פתאום שיש להן עדיפות על פני ילדי הבעל מנישואין קודמים, לפחות לגבי סכום הכתובה.

מעבר לסכום העיקרי, נהוג לכתוב בכתובה גם "תוספת כתובה" – סכום נוסף שהחתן מוסיף מרצונו, ולעיתים גם "נדוניה" שהאישה הביאה עמה. כל הרכיבים הללו נכללים בחישוב הסופי כשמגישים תביעת כתובה.

מתי מגישים תביעת כתובה

תביעת כתובה מוגשת בדרך כלל באחד משני מצבים:

• גירושין – כשהבעל הוא זה שגרם גירושין, או כשהגירושין נעשים בהסכמה, אך ללא הסדרת נושא הכתובה במפורש  בהסכם הגירושין
• פטירת הבעל – כפי שראינו במקרה של האלמנה, כשהעיזבון עובר לחלוקה והאישה תובעת את מימוש הכתובה לפני חלוקת שאר הנכסים

חשוב להבהיר נקודה שמבלבלת הרבה נשים: אם האישה היא זו שיוזמת את הגירושין ורוצה להתגרש נגד רצון הבעל, ההלכה מכירה במצבים שבהם היא מפסידה את הכתובה – למשל אם בית הדין קובע שהיא "מורדת" (מסרבת לחיי אישות בלי סיבה מוצדקת), או שהיא זו שגרמה במעשיה לפירוק הבית, או שבגדה בבעלה.
לעומת זאת, אם הבעל הוא זה שרוצה להתגרש, או שהגירושין נובעים מהתנהגות שלו – אלימות, בגידה, הזנחה – הכתובה בדרך כלל נשארת בתוקף במלואה.

כמה אפשר לקבל בפועל

זו השאלה הראשונה שכל אישה שואלת, והתשובה הכנה היא שזה תלוי מאוד בנסיבות. הסכום הנקוב בכתובה עצמה הוא רק נקודת המוצא. בית הדין בוחן כמה גורמים:

הראשון הוא הניסוח המקורי בכתובה – האם מדובר בסכום "מנהג המדינה" הרגיל, או שהחתן התחייב לסכום גבוה במיוחד, הרבה מעבר ליכולתו בשעת ההתחייבות.
לא מעט חתנים לא שמו לב בזמן החתונה לסכום עליו הם התחייבו בכתובה, עקב הלחץ וההתרגשות בעת החתימה, שמתבצעת בדרך כלל בסמוך לכניסתם לחופה, ומופתעים כשהשטר עליו חתמו עולה לדיון בפני בית הדין הרבני.

השני הוא נסיבות הפירוד – מי יזם, האם יש טענות הדדיות של "מרידה", בגידה או התנהגות שמצדיקה הפחתה או ביטול של הסכום עליו התחייב הבעל בכתובה.
בתי הדין נוטים לבחון את מכלול ההתנהלות הזוגית ולא רק את האקט הפורמלי של הגירושין.

השלישי, רלבנטי רק בתיקי עיזבון, הוא סדר הנשייה – כלומר מי עומד בתור לפני מי כשמחלקים את הנכסים. הכתובה נחשבת חוב שקודם לחלוקת הירושה, אבל אם יש לבעל חובות אחרים מוכרים כדין, בית הדין צריך לאזן בין כל התביעות.

הקשר בין הכתובה להסכם ממון ולהסכם גירושין

נקודה שרוב הזוגות לא מודעים אליה: יש הנוהגים להסדיר מראש את נושא הכתובה בתוך הסכם ממון שנחתם לפני הנישואין או במהלכם. מאחר ולבעל יהודי אסור לחיות עם אשתו בלא כתובה, יש לוודא שלא נכתב בהסכם כי האישה מוותרת או מוחלת על כתובתה מעכשיו, ולגרום בעיה הלכתית קשה.
הסכם ממון יכול לקבוע מפורשות מה קורה עם הכתובה במקרה של גירושין או מות הבעל, ובכך למנוע מחלוקת עתידית שעלולה להימשך שנים בבית הדין. חשוב לציין שיש זוגות שחיים בחו"ל או שאחד מבני הזוג אינו דובר עברית, ובמקרים כאלה נהוג להכין גם נוסח של הסכם ממון באנגלית לצד המסמך העברי, כדי שכל הצדדים יבינו במדויק את ההתחייבויות.

באופן דומה, כשמגיעים להסכם גירושין מלא – המסדיר גם משמורת, מזונות וחלוקת רכוש – נהוג לכלול בו סעיף מפורש בעניין הכתובה, כדי שלא יישאר תלוי ויצוץ שוב בעתיד, במקרה שהאישה תחליט לתבוע אותה ויתעורר ספק אם הכתובה נכללה בסעיף המחילה על תביעות עתידיות, שנהוג לכלול בהסכם גירושין, או לא.

גישור כדרך להימנע מהתדיינות ממושכת

תביעת כתובה, כמו תביעות ממוניות אחרות בהליך גירושין, יכולה להימשך חודשים ארוכים אם שני הצדדים ניצבים איתן על עמדותיהם. מהניסיון שלי, גישור גירושין מציע לא פעם דרך מהירה וזולה יותר להגיע להסכמה – כולל בנושא הכתובה. במקום להתדיין על כל שקל, הצדדים, בליווי מגשר מוסמך, יכולים להגיע לפשרה שמביאה בחשבון את מכלול הנכסים והחובות ההדדיים, ולא רק את הסכום עליו התחייה הבעל בכתובה.

יש לציין שקיימות היום גם מסגרות של גישור גירושין מטעם המדינה, המיועדות להנגיש את התהליך למשפחות שלא יכולות לשאת בעלות של הליך משפטי ארוך. חשוב לבדוק מראש מה כולל השירות ואילו נושאים ניתן להסדיר בו, שכן לא כל מסגרת גישור מטפלת בנושאים הלכתיים מובהקים כמו הכתובה באותה מידה של מומחיות.

אין כפל מבצעים 

טעות נפוצה: "אם ויתרתי בעל פה, זה תקף"

אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאני נתקל בהן היא אמונה שוויתור בעל פה על הכתובה, או הסכמה כללית ל"סגור הכול בשלום", מבטלת את הזכות לתבוע אותה בהמשך. זה לא נכון. ויתור על כתובה צריך להיות מוסדר בכתב, בדרך כלל כחלק מהסכם גירושין שמאושר ומקבל תוקף של פסק דין בבית הדין. בלי מסמך כזה, האישה יכולה לשוב ולתבוע את הכתובה גם שנים אחרי הגירושין.

מצד שני, יש נשים שחוששות לתבוע כתובה מתוך מחשבה שזה יעכב את הליך הגירושין, או "יקלקל" את מערכת היחסים בין האב לילדים המשותפים. במקרים רבים אפשר לשלב את נושא הכתובה בתוך משא ומתן כולל, כך שהוא לא הופך לחזית עימות בפני עצמה אלא לחלק מהסדר כללי שכולל גם חלוקת רכוש והיבטים כלכליים אחרים.

מה קורה בפועל בבית הדין

הליך תביעת כתובה נפתח בכתב תביעה שמוגש לבית הדין הרבני האזורי, בדרך כלל במקביל או בסמוך לתביעת הגירושין עצמה. בית הדין קובע דיון, שומע את שני הצדדים, ולעיתים מבקש מסמכים נוספים – תעודת נישואין מקורית, הסכם ממון אם קיים, ובמקרה של עיזבון גם צו ירושה או צו קיום צוואה. במקרים מסובכים בית הדין עשוי למנות מומחים לבירור עובדתי נוסף, במיוחד כשיש מחלוקת על נסיבות הפירוד.

מי שמתמודד עם תביעה כזו, בין אם כתובעת ובין אם כנתבע, נעזר בדרך כלל בליווי מקצועי של טוען רבני שמכיר את ההלכות הרלוונטיות ואת הנוהג הנוהג בבית הדין הספציפי – שכן יש הבדלים מסוימים בין הרכבים שונים ואזורים שונים בארץ, בין אם מדובר בטוען רבני במרכז, טוען רבני בפתח תקווה או כל אזור אחר בארץ.

תביעת כתובה היא לא סתם פורמליות מתוך המסורת, אלא זכות ממונית ממשית שיש לה משקל כלכלי לא מבוטל, בין אם מדובר בגירושין ובין אם באלמנות שנותרות להתמודד מול יורשים על כספי עיזבון. מי שנקלעה להליך כזה, כדאי שתבדוק את נוסח הכתובה שלה, תבין את הנסיבות המשפיעות על הזכאות, ותקבל ליווי מקצועי שיעזור לה לממש את מה שמגיע לה בלי לגרור את התהליך שנים רבות ומיותרות. אם יש לכם שאלה על מקרה ספציפי, אני כאן כדי לעזור להבין את הצעדים הנכונים בהם עליכם לנקוט.

שאלות נפוצות

מתי מוגשת תביעת כתובה?

תביעת כתובה מוגשת בשני מצבים עיקריים: בהליכי גירושין, כאשר זוגות מתפרדים ולא קיים הסכם גירושין המסדיר את הנושא, וכן בתיקי עיזבון, כאשר בעל הנכסים נפטר והאלמנה תובעת את זכותה בכתובה מהעיזבון לפני חלוקת הנכסים לשאר היורשים.

האם אפשר לוותר על כתובה בעל פה?

לא. ויתור על כתובה חייב להיות מוסדר בכתב, בדרך כלל כחלק מהסכם ממון או הסכם גירושין. הסכמה כללית בעל פה ל'סגור הכל בשלום' אינה מבטלת את הזכות לתבוע את הכתובה בהמשך.

כמה כסף אפשר לקבל בתביעת כתובה?

הסכום תלוי בנסיבות רבות: הניסוח המקורי בכתובה, נסיבות הפירוד, התנהגות הצדדים בזמן הנישואין, וסדר הנשייה של החובות. בית הדין בוחן כל תיק לגופו ובדרך כלל לא מחויב לפסוק בדיוק את הסכום שכתוב במסמך המקורי.

מה ההבדל בין כתובה להסכם ממון?

הכתובה היא מסמך חתום בחתונה כחיוב חוקי. הסכם ממון הוא הסכם נפרד שאפשר לחתום לפני או במהלך הנישואין, ובו אפשר להסדיר במפורש מה יקרה לכתובה בגירושין ובכך להימנע מהתדיינויות עתידיות.

האם לאלמנה יש עדיפות על ילדי הבעל מנישואין קודמים?

כן. מבחינה הלכתית, הכתובה נחשבת חוב שקודם לחלוקת הירושה, כך שהאלמנה מקבלת את זכותה בכתובה לפני ששאר היורשים מחלקים את שאר הנכסים.

האם גישור יכול לעזור בתביעות כתובה?

כן. גישור גירושין יכול להוביל להסכמה מהירה וזולה יותר בנושא הכתובה וכל המעמדות הממוניים של הגירושין, בשונה מהתדיינות משפטית שעלולה להימשך חודשים.

קריאה נוספת

• מזונות ילדים בבית דין רבני: איך זה נקבע ולמה לצפות
• הסכם גירושין בבית דין רבני: המדריך המלא לפני שחותמים
• הילד באמצע: איך שומרים עליו בהליך הגירושין
• חלוקת רכוש גירושין: איך מחלקים נכון ומה מגיע לכל צד
• פסיקתא שניתנה לבית הדין הרבני על ידי בית המשפט
• המשך הליך בבית הדין האזורי למרות ערעור על החלטתו שלא לפסול עצמו