לפני כבוד הדיינים: הרב רפאל זאב גלב – אב"ד, הרב אריה אוריאל, הרב בן ציון טופיק

פסק דין

הצדדים הופיעו בפנינו יחד עם באי כוחם, כאשר בתחילת הדיון הובהר לצדדים, כי ביה"ד במותב זה יקדם את התיק באופן נחרץ, ולא ייתן ידו לסחבת ממי מהצדדים, כפי שהייתה עד כה.

בהתאם לתקנה עא, ביה"ד שמע את טענות הצדדים ברב קשב כמפורט בפרוטוקול הדיון.

תיק זה נדון בבית הדין מזה כ-7 שנים ויותר, כאשר כל צד מטיל על הצד שכנגד את האשמה על סרבול התיק, אי הגשת מסמכים לאקטואר ממרכז דקל, וקשירת דרישה בחברתה, כאשר המכנה המשותף היחיד שבין הצדדים הוא בדבר הסחבת בתיק לאורך שנים רבות, וסרבנותם לשלם את שכרו של מומחה ביה"ד בסך 60000 ש"ח שהוא דורש במידה שווה משני הצדדים. התיק עבר מס' הרכבים, החלטות ביה"ד הגדול, ועתה מופיע בפנינו.

טרם מתן החלטה זו ומלבד שמיעתם בדיון, עיין ביה"ד תחילה בעמדות הצדדים כפי שהוגשו בפנינו בתמצית, בהתאם להחלטתנו מיום 27.08.25.

ובכן, 5 עניינים לנגד עיננו, ונכתוב את עמדת הצדדים בכל אחד מהעניינים.

1. תביעה לסידור גט לאלתר

 האיש טוען כי אין לקשור בין מתן הגט לבין ענייני הממון. יש להורות לאלתר על סידור גט, הן לנוכח ההסכמות שהיו בתחילה בין הצדדים עוד ביום 11.03.18 שקיבלו בזמנו תוקף של פס"ד, והן לנוכח תביעתה של האישה לשלו"ב שנדחתה בזמנו ע"י ביה"ד ביום 23.06.19, ואף ביה"ד הגדול דחה את ערעורה של האישה בעניין, בהחלטתו מיום 20.01.20. כמובן שבמקביל ימשיכו להתנהל התיקים הפתוחים בפנינו.

מנגד טוענת האישה, כי תיק זה תחת הכותרת 'סכסוך בעניין הרכוש'. משכך, לנוכח עמדתו של ביה"ד הגדול, הרי שיש לסיים קודם את ההליך הרכושי ורק לאחר מכן להורות על חיוב בגט. ב"כ האישה הרבה לציין מס' החלטות המותב הקודם, בהן הובהר לאיש, כי קודם יכבד את החלטותיו של ביה"ד וימלא אחר הוראותיו של מומחה ביה"ד בהבאת מסמכים. [החלטות מיום 28.12.20, ומיום 14.03.22 ועוד].

2. הבית בה'

לדברי שניהם הבית רשום אך ורק על שם האישה, והיא דורשת לקבל את כולו, מחמת שעיקר כספי הבית אם לא כולם הגיעו באמצעות מכירת דירה קודמת ברמת אביב, שנרכשה ע"י אביה וניתנה להם למגורים בלבד, כאשר היא מציגה אסמכתא בה האיש חתם לאביה כי אין לו כל חלק ונחלה בדירה. כמו"כ לדבריה, האיש לא שילם מאומה על המשכנתא ועל כן הדירה כולה שייכת לה. על אף האמור, האישה מודה שאת הבנייה בפועל, בנה האיש, אך לדבריה אין לכך כל משקל. היא קובלת על העלמת 700000 ש"ח שנעלמו על ידו כקביעת מע"מ.

מנגד, האיש טוען על זכותו במחצית הבית לנוכח תשלומיו באופן קבע לשאר הנכסים שהיו להם, כאשר [לדבריו] אין ספק כי גם מבחינת חוק איזון משאבים מגיע לו מחצית.

3. אקטואריה

הצדדים חלוקים מאה שמונים מעלות בכל הקשור לאשמת מי מהם נתקע התיק, ועבודת המומחה שלא התקדמה על אף השנים הרבות שחלפו עברו להם.בכל הקשור לחברות הרבות של האיש, ואי הגשת המסמכים על ידו, טען האיש כי כל מה שהיה לו הוא הגיש, ומאחר וחלפו שנים רבות מאד [10 שנים ויותר] וחל חוק התיישנות, אין לעו"ד שטיפל בכך מסמכים נוספים בעניין. הוגשו פסיקתאות בעניין. לדבריו הכל נמצא תחת ידי האישה במשרדו בביתם, עת הוא הושלך מחוץ לבית על ידה, ומבחינתו היא זו שמעכבת את ההליך, כשנוח לה לדור בביתם המשותף ללא תשלום דמי שימוש.

לדברי האישה, האיש נמצא בוגד עם אשת איש ויצא פס"ד לאיסור אחד לבעל ואחד לבועל. אין לה כל מסמך תחת ידה, כל המסמכים בהישג ידו, והוא זה שמעכב את ההליך על כל המשתמע מכך, וכפי שמותב ביה"ד הקודם ציין לא אחת בהחלטותיו.

 בעניין דרישת התשלום מהאקטואר – לדברי שניהם האחרון לא עשה מלאכתו, כאשר כ"א מטיל אחריות על זולתו, אם זה באי הגשת מסמכים מצד האיש, ואם זה אי תשלום ע"י האישה כהוראת ביה"ד מיום 14.03.22 כי חובת התשלום הינה על האישה בלבד.

4. דמי שימוש

האיש עומד על דרישתו לקבלת דמי שימוש על חלקו בבית בה' – דבר שלדעתו יקדם את התיק. האישה מתנגדת נחרצות, לנוכח אי קבלת החלטה בשלב זה על בעלותו במחצית הבית.

5. כתובה

האישה עומדת על כתובתה.

דיון והכרעה

1. חיוב בגט

לאחר עיון רב במסמכי התיק ובשים לב לכך, שאופן ניהול התיק עד כה לא הוכיח את עצמו וזו בלשון המעטה, וכפי ששני הצדדים התלוננו על כך, ומבלי להקל ראש חלילה במעשיו המכוערים של האיש שסרך דרכו עם אשת איש, מאחר ואנו לא נוכל להותיר מצב בו הנישואין ימשיכו להיות על הנייר בלבד על כל המשתמע מכך וד"ל, הרי שמבלי לנקוט בשלב זה בעמדה כלשהי בשל מי הסחבת הזו, בשל האיש או גם בשל האישה, ברור גם ברור כי יש עלינו אחריות כבירה כבית דין שלא להותיר מכשול ברה"ר ח"ו.

בשל כך מוחלט על הפרדה בין התיקים, להורות על חיוב בגט לאלתר וקביעת מועד לסידור גט מחד, וקביעת מועד לדיון הוכחות בעניין הרכוש מאידך, כשלא ייפגעו זכויות הצדדים וטענותיהם וכדלהלן:

כאמור, לנוכח מצב עיגון ומרידה הדדית של בני הזוג, כשברי לכל כי אין כל סיכוי לשוב לשלום בית, וכפי שהעלתה מומחית ביה"ד ד"ר נעמי כהן בחוו"ד, אנו מקבלים את הגדרתו של ב"כ האישה [סעיף 3 בתמצית סיכומיו שהגיש] כי בפנינו תיק סכסוך בנושא הרכוש – הא ותו לא. התיק תקוע מספר שנים עקב התנהלותו של האיש, ואי שיתוף פעולה עם מומחה ביה"ד הן מצדו בדבר אי מתן מסמכים, וייתכן שאף מצידה של האישה המסרבת לקבל את החלטת ביה"ד מיום 14.03.22 בדבר חובתה לתשלום המומחה, ודורשת לשנותה.

בית הדין לא יאפשר להפוך את הגט כקלף מיקוח לענייני הרכוש!

בשל האמור, ומאחר וניהול התיק עד עתה כשתיק אחד קשור במשנהו לא הוכיח את עצמו, מלבד 8 שנים של דיונים מעייפים, הרי שאף אם לא נקבע בשלב זה האם צודק האיש בטענתו כי מדובר כאן בנקמנות גרידא של האישה כלפיו, או צודקת האישה כי מדובר כאן בבעל שהבריח נכסים, לווה ולא שילם, וגנב כספים רבים מהתא המשפחתי ומאביה, דבר אחד ברור – כי התיק חייב להתקדם!

מעבר להבהרתנו לעיל, והחלטת המותב הקודם מיום 03.07.19 בסעיף א, הקובעת כי יש לדחות את בקשת האישה לשלום בית כשפני הצדדים לגירושין, ומעבר להוראתו של ביה"ד הגדול בהחלטתו מיום 20.01.20 כי על הצדדים להתגרש לאלתר, וכפי שצוטטו שם אף דבריו של ב"כ האישה הנכבד, כי יש לחייב במתן גט, הרי שאין כאן המקום להאריך מבחינה הלכתית מדוע יש להורות כאן בחיוב בגט לאלתר, הן מבחינת מרידתם זה בזה כל כך הרבה שנים, הן מבחינת עגינות הצד שכנגד, כשלא משנה על מי מוטלת האשמה לגירושין, וכפי שהעלו רבינו ירוחם, הגר"ח פלאג'י, האגרות משה, ועוד.

והארכתי בכל זה במספר פסקי דין שפורסמו, ואכמ"ל. אציין אחד מהם, כאן בביה"ד ת"א תיק מס' 883083/4, הרוצה יעיין שם.

טענתו של ב"כ האישה כי יש לסיים תחילה את ההליך הרכושי – נדחית. אנו לא מקילים ראש בציטוטיו של ב"כ האישה הנכבד מפסק דין ביה"ד הגדול בעניין זה (בתיק מס' 1248559/1). אף בזה הארכתי במספר מקומות ובפסק דין שהתפרסם (ביה"ד ת"א תיק מס' 905329/1) – הרוצה יעיין שם.

במקרה דנן ברור שיש לפסוק לחיוב בגט לאלתר.

בשל כך, נקבע מועד לצדדים לסידור גט ליום 22.02.26 בשעה 09:30.

במידה והאישה לא תשתף פעולה, ידון ביה"ד בהטלת סנקציות בכפוף לפתיחת תיק מתאים.

2. הבית בה'

 נקבע מועד לדיון ארוך להוכחות, חקירות ועדויות ליום 03.06.26 בשעה 09:30. הצדדים אישרו את התאריך. הדיון יעסוק תחילה בעניין הבית בה', ובמידת האפשר אף בשאר ענייני רכוש [חברות האיש, אקטואריה] וכתובה. מפאת ריבוי הפרטים והטענות, כל צד ייחקר ע"י ב"כ הצד שכנגד, עד 15 ד' בלבד בכל עניין [בית, חברות, אקטואריה, כתובה].

יש להכין שאלות ממוקדות בלבד.

במידה ומי מהצדדים מעוניין בהבאת עדים, יש להגיש רשימה עד 60 יום קודם הדיון [מקסי' 2 עדים לכל צד], ולפרט את הקשר שלו לעניין. זימון העדים ייעשה ע"י מזכירות ההרכב. אנו תקווה שלא נצטרך לקבוע מועד דיון נוסף לעדויות.

3. אקטואריה

בשלב זה מוחלט להותיר את דרישתו של האקטואר ללא מענה, עד לאחר קיום דיון חקירות.

4. דמי שימוש

לאור אי בהירות בשלב זה אודות בעלותו של האיש במחצית מהבית בה', ומאחר ונטל ההוכחה בעניין מוטל עליו, עקב רישום הבית בטאבו רק ע"ש האישה, על כן מוחלט לדחות בשלב זה את בקשתו לדמי שימוש לאורך כל השנים.

על אף האמור מובהר, כי אם ניווכח שהאישה איננה משתפת פעולה עם האמור בסעיף 1. בדבר חיובה בגט, עשוי ביה"ד לשקול בדעתו בשנית בסוגיה זו.

5. כתובה

יתקיים דיון בנושא הכתובה והצדדים יעלו טענותיהם בתביעה זו בדיון.

פסק דין

1. על המזכירות לפתוח תיק גירושין וסידור גט ולסרוק לתיק החלטה זו לחיוב בגט.

2. יש לקבוע מועד קרוב לסידור גט.

3. לאחר סידור הגט יקבע דיון הוכחות בנושאים השונים שעל הפרק, כשכל צד יוכל לחקור את הצד השני, כפי שנקבע בהחלטה דידן.

4. ניתן לפרסם החלטה זו בכפוף להשמטת פרטים מזהים כנדרש.

ניתן ביום כ"ד בשבט התשפ"ו (11/02/2026).

הרב רפאל זאב גלב – אב"ד                       הרב אריה אוריאל                         הרב בן ציון טופיק

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה