-
דחיית ערעור אלמנת המקדיש לגביית הוצאות חריגות מהקדש בהתחייבות בדבר שאינו קצוב
ערעור האלמנה לגביית "הוצאות חריגות" (כגון טיפולי שיניים, נסיעות ועובדת זרה) מנכסי ההקדש – נדחה. בית הדין קבע כי התחייבות כללית בהסכם ממון שהאלמנה ערכה עמו טרם הנישואין "לדאוג לכל צרכיה של האישה" נחשבת להתחייבות בדבר שאינו קצוב ואין בה כדי לחייב את נכסי ההקדש.
-
דחיית בקשה לסתירת דין בבית הדין הגדול בהיעדר ראיות חדשות
נקבע כי בקשה לסתירת דין (לפי תקנה קכט לתקנות הדיון) נועדה אך ורק להצגת עובדות או ראיות חדשות, ומקומה בבית הדין האזורי בלבד. בית הדין הגדול אינו שומע ראיות חדשות ואינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של עצמו. לגופו של עניין נקבע כי אין מקום לבדיקת מומחה להתנהלות הכלכלית לאורך הנישואין. באיזון משאבים תפקיד בית…
-
הסכם פנימי להחרגת נכס ספציפי שלא אושר בערכאה שיפוטית
ערב הנישואין חתמו הצדדים על הסכם ממון נוטריוני שהחריג את כספי האיש. לאחר הנישואין רכשו הצדדים דירה שנרשמה בטאבו בחלקים שווים (50%-50%) אך חתמו במקביל על הסכם פנימי שלא אושר בערכאה שיפוטית לפיו החלוקה בפועל תהיה 82% לאיש ו-18% לאישה, לפי יחס ההשקעה. בית הדין הרבני הגדול דחה את ערעור האישה ואישר את חלוקת הדירה…
-
דחיית תביעה למזונות ילדים מעל גיל 18
בית הדין דחה פה אחד את תביעת האם לחייב את האב במזונות עבור בתם הבגירה (כבת 19) המשרתת בשירות לאומי. הבת משתכרת כ-1,700 ש"ח בחודש (מהשירות הלאומי ומעבודה חלקית) ומתגוררת חלק מהשבוע בדירת שירות, בעוד האב מצוי בהליך חדלות פירעון ובמצב כלכלי קשה.
-
גדרי מיגו להוציא בתביעת כתובה
בית הדין הגדול קיבל בחלקו את ערעור האישה על דחיית תביעת הכתובה שלה בסך 120,000 ש"ח ופסק לה 40,000 ש"ח על דרך הפשרה. בית הדין קמא פטר את האיש מכתובה בנימוק שהאישה הודתה שסילקה אותו מהבית וטענתה כי עשתה זאת בשל התפרצויות זעם מצדו לא הוכחה ונחשבת 'מיגו להוציא ממון'. בית הדין הגדול דחה ניתוח…
-
ביטול למפרע של חיוב 'מזונות מעוכבת' מהמועד שבו גילה הבעל נכונות לסידור גט
בית הדין הגדול דחה בדעת רוב את ערעור האישה על ביטול חיוב 'מזונות מעוכבת' מהמועד שבו הביע הבעל נכונות כנה לסידור גט, ועל חובתה להשיב כספים שנגבו בתקופה זו. נקבע כי משעה שהחל משא ומתן סביר אין לראות עוד באישה 'מעוכבת מחמתו', ועליה להשיב כספי מזונות שנגבו שלא כדין בהוצאה לפועל.
-
ביגמיה כעילה לחיוב כתובה מקסימלי ודין 'כפל מבצעים'; הוכחת רועה זונות באמצעות עדות נסיבתית ואומדנא; גדרי חיוב 'הוצאות משפט'
האיש נשא אישה שנייה בנישואין פרטיים בעודו נשוי, והאישה הראשונה תבעה את כתובתה בסך 52,555 דולר. בית הדין קיבל את תביעת האישה לחייב את האיש במלוא הכתובה והתוספת. נקבע כי מעשהו הקיצוני של הבעל בנישואיו לאישה זרה, לצד הוכחת היותו "רועה זונות" בהסתמך על עדות נסיבתית ואומדנא דמוכח, מטילים עליו את מלוא האחריות לגירושין.
-
דינה של צוואה שלא נעשתה כפי כללי ההלכה
אישה ציוותה את חלקה בנכס בירושלים לטובת ע"ר תלמוד תורה "סוכת דוד" וערכה צוואה חוקית עם אישור נוטריוני, אך זו לא הוסדרה בקניין המועיל שעה אחת בטרם פטירתה כמקובל בצוואה הלכתית. בית הדין קבע כי למרות זאת יש לתת לצוואה תוקף הלכתי מכמה טעמים, וביניהם: החלת דין "מצווה לקיים דברי המת" אף שהנכס לא הושלש…
-
חיוב אסיר בגירושין למרות שביטוח לאומי משלם לאישה מזונות ולמרות שאפשר לקיים התייחדות במאסר
נפסק שניתן לחייב, ואף לכפות, אסיר הנשפט על מעשיו הרעים במתן גט. בין הנימוקים נקבע שעקב מצבו הוא נידון כמורד ומונע כל ענייני אישות, שהרי אינו זן ומפרנס את אשתו וכן אינו מקיים איתה יחסי אישות. ביה"ד הבהיר שאף אם האישה מקבלת כסף מביטוח לאומי, אין בכך כדי לפטור את הבעל מחיוב גט, מכיוון שאין…
-
קביעת סמכות לפי מועד שיגור התביעה לביה"ד ולא מועד פתיחת התיק במזכירות
האישה שיגרה תביעת מזונות בדואר אלקטרוני למזכירות בית הדין, אך המזכירות המתינה מלפתוח תיק עד לקבלת אישור של סיום תקופת המהו"ת. בינתיים, הגיש האיש תביעת מזונות בבית המשפט. ביה"ד קבע ש"שאלת הקדימות בזמן ההגשה נבחנת לפי מועד פעולתו הדיונית של בעל הדין, ולא לפי מועד פתיחה טכנית של התיק במערכת", וציין שאף טעויות מזכירות אינן…

